ברגע שהציונות מקבלת זכויות וערובות בין לאומיות להקמת בית לאומי בא"י – ניתן להסתדרות הציונית המפתח להון הדרוש לבנין הארץ. שני התנאים למשיכת ההון – בטחון וריווח – מתמלאים אז בשלמותם; הבטחון על ידי המשטר הפוליטי החדש שיוקם בארץ. הריווח – על ידי פיתוח כל האפשרויות הכלכליות בארץ. זרם המוני מתיישבים חדשים, ניצול האוצרות הטבעיים הפנויים בארץ, המפעלים הציבוריים הגדולים – מכשירים כר פעולה נרחב ומכניס להון.

המעבר הנוכחי של הציונות מתנועה לאומית פנימית לגורם בין לאומי מוּכר במשפט העמים, השליט בצורה זו או אחרת על שטח ארצי מסוים, אינו אלא תנאי מוקדם למעבר יותר חשוב: מגוף פוליטי לאירגון משקי רב-אונים, הבונה ארץ ויוצר משק לאומי ומסדר עלייה והתיישבות רחבה של המוני ישראל מכל התפוצות.

הכרת זכות העם העברי באה מאת מעצמה אדירה אשר כבשה כבר את חצייה של ארצנו, ובלי ספק תכבוש גם את החצי השני ואת הארצות השכנות. אישור תביעתנו מצד מעצמה כזו יש לו איפוא גם ערך מעשי רב בשביל פעולות הגשמה תכופות. התנועה הציונית יש בידה לגשת מיד לעבודה למצער בחלק אחד של הארץ.

אין זו אפשרות בלבד – אלא גם חובה. כי גם בשעה קשה זו, כשהעולם נתון עדיין בלהבות המלחמה, על תנועתנו להתחיל בבנין הארץ ובהושבת יהודים עליה. כי לא ייתכן אמצעי יותר טוב להביא לידי אישור בין לאומי של הצהרת אנגליה מאשר להוכיח לוועידת השלום הבאה בעובדות ומעשים, מה מוכשרה לעשות התנועה הציונית ומה פעלה בארץ. גיוס כל האמצעים האפשריים לפעולה קונסטרוקטיבית בא"י עכשיו, מיד, ללא כל דיחוי, הוא גם התעמולה המשפעת והנאמנה ביותר לטובת הדרישות של הציונות המדינית. אין הוכחה בעולם המדיני כהוכחת המעשה שנעשה.

השלום – ייתכן שיבוא בהקדם, אבל ייתכן גם שיידחה, מי יודע עד מתי. מהירות הפעולה, קנה-המידה של ההכנות, גודל האמצעים אשר הציונות תכשיר, תכין ותעשה בתקופת הבינים, מאחרי הצהרת אנגליה ועד חתימת הסכסוך העולמי, עלולים להשפיע במידה עצומה, אם לא מכרעת, על ההחלטה הסופית של ועידת השלום ביחס לא"י.

במידה שפעולתה הקונסטרוקטיבית של הציונות תתקדם, תתרחב ותתגבר בא"י – באותה מידה תתבצר, תבוסס ותובטח התביעה היהודית בוועידה הבין-לאומית.

התפקיד המשקי של הציונות – יצירת האמצעים הכספיים הדרושים לבנין ולהכשרת הארץ לקליטת המוני עולים – אין לדחותו עד גמר המלחמה ועד סיום הסכסוכים הבין-לאומיים. במידה האפשרית יש לעשות את העבודה בארץ במידה הרחבה ביותר – עוד לפני אישור ההצהרה האנגלית.

ניו-יורק, ל שבט תרעח [דער איד. קעמפער, 8]