לָמָּה נֶחְפַּזְתָּ, עֶלֶם חֲמוּדִי,
בְּלֶכְתְּךָ לְיַד בֵּיתִי,
עֵינֶיךָ הִשְׁפַּלְתָּ מְלְּהַבִּיט בִּי,
אָטַמְתָּ אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ שִׁירִי.
הֵן זֶמֶר לְךָ זִמַּרְתִּי,
עַל אַהֲבָה שֶׁבְּלִבִּי,
נִפְנַפְתִּי בְּיָדִי וְשָׁלַחְתִּי לְךָ שְׁלוֹמִי,
גַּם קִדָּה לְךָ קַדְתִּי.
מְאוֹר עֵינַי שִׁלַּחְתִּי לִקְרָאתֶךָ,
מְשׂוֹשׂ לִבִּי גִלִּיתִי לְךָ,
בְּרָכָה חֲרִישִׁית בֵּרַכְתִּיךָ,
וְאַתָּה הִתְעַלַּמְתָּ כְּלֹא נוֹגֵעַ לְךָ.
אַזְכִּירְךָ מָקוֹם בּוֹ פְּגַשְׁתִּיךָ,
לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל פִּנְחָס הַצַּדִּיק!
הִתְפַּלַּלְתָּ שֶׁהַשֵּׁם יְזַמֵּן בַּת זוּגְךָ!..
לְעֶזְרַת הַצַּדִּיק, הִתְחַנַּנְתָּ בְּכָל לִבְּךָ.
דְּמָעוֹת כַּמַּיִם נָזְלוּ מֵעֵינֶיךָ,
כָּאַב לִי עַל יִסּוּרֶיךָ,
נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלֶיךָ,
זָעַקְתִּי לֵאמֹר: אֵלִי, שְׁמַע לַמִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ!
גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בְּפִנַּת הַקֶּבֶר, חֲרִישִׁית הִתְפַּלַּלְתִּי:
אֵלִי, מַהֵר וּשְׁלַח בֶּן זוּגִי,
עֶלֶם יָפֶה וְטוֹב־לֵב כְּחֶפְצִי,
פִּנְחָס הַצַּדִּיק, אָנָּא עֲזֹר לִי!
חִישׁ מַהֵר נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתִי,
בַּת קוֹל מֵהַקֶּבֶר שָׁמַעְתִּי,
חֶפְצֵךְ בְּבֶן זוּג בִּתִּי!
הִנֵּה הוּא לְיָדֵךְ, שְׂאִי אוֹתוֹ וּלְכִי!
דַּע! הֻכְרַז עָלֵינוּ כְּזוּג מִשָּׁמַיִם!
בְּמַאֲמַר הַצַּדִּיק וֵאלֹהִים.
לָכֵן, אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם,
לְקַיֵּם צַו מִשְּׁחָקִים!..
אַפְלִיגָה אִתְּךָ בְּיָמִּים וּנְהָרוֹת,
אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ בְּהָרִים וּגְבָעוֹת,
נֵלְכָה יַחְדָּו עָרִים וּמִדְבָּרוֹת,
אֶעֶבְרָה אִתְּךָ בְּשָׁדוֹת וּבִמְחִילּוֹת.
עַד אֲשֶׁר צַו אֱלֹהִים אַגְשִׁימָה,
אִתְּךָ אֶעֱמֹד תַּחַת חֻפָּה פְּרוּסָה,
תַּכְרִיז וְתֹאמַר: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי,
וְכוֹס הַקִּדּוּשִׁין תַּגִּישׁ לִי, וְתֹאמַר: שְׁתִי!..
אָז, הַשֶּׁמֶשׁ, יִנְהַר וְיוֹמְךָ,
יָהֵל הַיָּרֵחַ בְּלֵילִי וְלֵילְךָ,
הַכּוֹכָבִים, יָאִירוּ מַזָּלִי וּמַזָּלְךָ,
וּפִנְחָס הַצַּדִּיק, יְבָרְכֵנִי וִיבָרֶכְךָ.
אָז, נָקִימָה יַחַד קֵן אֲהָבִים,
“נִשְׁכְּבָה יַחַד חֲבֵרִים”
כְּזוּג יוֹנִים צְחֹרוֹת,
נִשְׁתֶּה וְנִשְׁכְּרָה מִיֵּין רִמּוֹנִים!
נִלְאֵיתִי דַבֵּר! הָרִימָה עֵינֶיךָ הַבִּיטָה בִּי,
פְּתַח פִּיךָ וַעֲנֵה לִדְבָרִי, יָאִירוּ מִלֶּיךָ לְלִבִּי.
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בַּשְּׂרֵנִי, תֵּן מָנֹחַ לְנַפְשִׁי.
תֹּאמַר הַמִּלִּים הַגּוֹאֲלוֹת: אֲנִי לָךְ וְאַתְּ לִי!..
חֲמוּדִי אַל לְךָ לְיַסְּרֵנִי,
מַעְיְנוֹת אַהֲבָה פָּרְצוּ בְּקִרְבִּי, אֵשׁ הַסְּנֶה תִּבְעַר בִּי.
הִנְנִי בְּיָדְךָ כְּמִצְוַת הַצַּדִּיק – קָחֵנִי,
מְהֵרָה אֶל הַחֻפָּה תּוֹבִילֵנִי! תִּנְחַל הַטּוּב הַצָּפוּן בְּקִרְבִּי!
חָלִילָה לְךָ דִבְרֵי פִּנְחָס הַצַּדִּיק לְהָפֵר,
דַּע! מְאֹד מְאֹד עָלֶיךָ לְהִזָּהֵר,
עַל גּוּפְךָ וְנַפְשְׁךָ תֵּעָנֵשׁ, עָלֶיךָ לְהִשָּׁמֵר!
אִם חָלִילָה, מִצְוַת הַצַּדִּיק לֹא תְּקַיֵּם – תִּשָּׁבֵר!
מִפַּחַד הָעֹנֶשׁ, עָנָה הָעֶלֶם וְאָמַר:
מִצְוַת פִּנְחָס הַצַּדִּיק לֹא שָׁמַעְתִּי!..
כְּהֶרֶף, אָחֲזָה בְּיָדוֹ וּבִכְנַף בִּגְדוֹ
וְאָמְרָה: בּוֹא מְהֵרָה אִתִּי.
לְיַד הַקֶּבֶר – שֶׁמִּסְּבִיבוֹ הָרִים – יָשְׁבוּ
לְהַקְשִׁיב לַצַּו, שֶׁאָמַר הַצַּדִּיק לַנַּעֲרָה!
זָעֲקָה לֵאמֹר: פִּנְחָס הַצַּדִּיק, תַּגִּיד לָעֶלֶם
כִּי אָנוּ זוּג! נָכוֹן! נָכוֹן! נָכוֹן!..
הֵד הֶהָרִים שֶׁמִּסָּבִיב עָנָה: נָכוֹן! נָכוֹן! נָכוֹן!..
עָנָה הָעֶלֶם בְּהַכְנָעָה: אָכֵן, שָׁמַעְתִּי!
מֵעַל יְדֵי קֶבֶר פִּנְחָס הַצַּדִּיק יָצְאוּ לְסֻכַּת הַחֻפָּה.
מְלַוֶּה אוֹתָם, הֵד הֶהָרִים וּבִרְכַּת פִּנְחָס הַצַּדִּיק וּבִרְכַּת שִׁירִי!