(העתקה חפשית).

מִגָּבְהֵי רֹאשׁ הָאָמִיר

הִנְעִים שִׁירוֹ הַזָּמִיר,

      עַתָּה נֶאֱלַם דּוּמִיָּה –

רִגְשׁוֹת שִׂמְחָה וָנַחַת

כִּי יָדְעָה נֶפֶשׁ אַחַת

      עַתָּה סָפוּ בַנְּשִׁיָּה!

מֶה הָיָה לַמְּנַצֵחַ

בִּנְגִינוֹת לֵב לֹקֵחַ

      לָמָּה נִדְמָה הַנֵֶּבֶל?

אֵיכָה נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה

אָחוֹת הָיְתָה לַתּוּגָה,

      לִמְרִי עֶצֶב וָחֵבֶל?

הַמְּזַמֵּר פַּס מֵאָרֶץ,

עָלָיו הֵבִיאָה קָרֶץ

      סֹעַת שֶׁלֶג בַּצִּנָּה –

אֵיד הַמַּשְׂכִּיל הִקְרִיבוּ

וּלְשַׁד חַיָּיו הֶחֱרִיבוּ

      דִּבּוֹת רָעוֹת וּשְׁנִינָה!

לוּא הַמְּזַמֵר זֹאת רָאָה

וּלְיַם הַתְּכֵלֶת דָּאָה

      קִנֵּהוּ שָׁמָה יָעַר;

לוּא הַמַּשְׂכִּיל בַּכֹּחַ

בָּרַח לָתוּר מָנוֹחַ

      בַּעֲבִי סִבְכֵי הַיָּעַר!

בַּיָּם שָׁמָּה יָהֹמוּ

הַגַּלִים עֵת יֵרֹמוּ

      אַךְ סֹעַת שֶׁלֶג אַיִן;

בִּסְבַךְ נִבְכֵי הַיְעָרוֹת

חַיְתוֹ שַׁחַץ אַכְזָּרוֹת

      אַךְ לֹא בֶּן־אָדָם קַיִן!

תר"ל.