רוּחַ רוּחַ רוּחַ מֵהַיָּם

אֵלֶּה שֶׁטִּיְּלוּ כָּאן – עַכְשָׁו אַיָּם?

רַק הַמִּשְׁבָּרִים עוֹד נִשְׁמָע דָּכְיָם.

הַצ ַּפְצָפָה צַפְצָפָה הִיא? אוֹ נֹחַ הַשִּׁכּוֹר?¹

רוּחַ דּוֹחֶפֶת חשֶׁךְ, מְטַשְׁטֶשֶׁת אוֹר

רוּחַ פּוֹלֶשֶׁת פְּנִימָה, רוּחַ זוֹרֶקֶת לַחוּץ

כָּל שֶׁחָשַׁבְתָּ הוּא צֹרֶךְ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ נָחוּץ

רוּחַ לא עוֹד רוּחַ, רוּחַ שְׁמָהּ סוּפָה

הִיא עוֹקֶרֶת עֵצִים, סוּפָה מְבַלְבֶּלֶת שָׂפָה

סוּפָה מְעִיפָה גַּגּוֹת, בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים אֲלַכְסוֹן

קוֹל מֵרִיעַ: חֶדְוָה, קוֹל מִתְיַפֵּחַ: אָסוֹן.

אַתָּה מְנַסֶּה לִכְתֹּב? הַנְּיָר הָיָה לְעָנָן.

מָה, הַכְּתִיבָה הִיא חַיֶּיךָ?

וְאַתָּה עוֹד כָּאן?