הוּא הָיָה בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, פָּלִיט כּוּרְדִי, קָרְאוּ לוֹ בִּלְעַל וְגַם בַּזְדָה.

הוּא הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ לְ־CALAIS, נִתְפַּס, נִשְׁפַּט וְהֻרְשָׁה

לְהִשָּׁאֵר כִּי בָּא מֵאֶרֶץ קְרָבוֹת. אַךְ הוּא בִּקֵּשׁ הָלְאָה, לְלוֹנְדוֹן,

שָׁם אֲהוּבָתוֹ. רָצָה לַעֲבֹר סָמוּי בְּמַשָּׂאִית לְ־DOVER. נִתְפַּס.

הֻשְׁאַר בְּ־CALAIS. אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מִלִּשְׂחוֹת. לָמַד לִשְׂחוֹת.

לִשְׂחוֹת בַּחֹרֶף בִּתְעָלַת LA MANCH? טֵרוּף. הֲרֵי זֶה טֵרוּף.

סִירַת מִשְׁמַר הַחוֹפִים מָשְׁתָה אוֹתוֹ מֵהַמַּיִם חֲצִי מְעֻלָּף. אַבֶּלַרְד,

אַבֶּלַרְד אֶלוֹאִיז מִתְחַנֶּנֶת, אֵין זְמַן, אָבִיהָ רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אוֹ࢙תָהּ

לְאַחֵר אַבֶּלַרְד. בִּלְעַל שׁוּב שׂוֹחֶה, זֶה מְטֹרָף לִשְׂחוֹת בַּגַּלִּים

הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַחֹרֶף, מְטֹרָף הַכְּאֵב הַזֶּה בִּתְעָלַת LA MANCH

הַפְּרָאִית. הוּא מִתְגַּלֶּה, הוּא צוֹלֵל, שׁוּב מִתְגַּלֶּה. הוּא צוֹלֵל

לִמְצוּלוֹת שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר מֵהַחוֹף הַבְּרִיטִי – לֹא יֵאָמֵן.

הוּא מֻחְזָר בְּשַׂק. הוּא נִקְבָּר בְּ ־ CALAIS.

הַכְּאֵב פִּלַּח אֶת הַמִּרְקָע, מִתְפַּשֵּׁט בַּחֶדֶר, נִשְׁכָּחוֹת לֹא־שְׁכוּחוֹת

צָפוֹת וְעוֹלוֹת, וְיָשִׁישׁ יוֹשֵׁב, עֵינָיו מִתְמַלְּאוֹת מֶלַח

שָׁקוּע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.