הָיֹה הָיָה זוּג אִכָּרִים חֲשׂוּכֵי בָּנִים. יָצְאָה נַפְשָׁם לְיֶלֶד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָרְתָה הָאִשָּׁה, לֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָם. אֲבָל לְמַרְבִּית הַצַּעַר יָלְדָה תִינֹקֶת־צְפַרְדֵּעַ וְלֹא יְצוּר אָדָם. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַצְפַרְדֵּעַ יָדְעָה לְדַבֵּר כְּאַחַד הָאָדָם וְכָל הֲלִיכוֹתֶיהָ כְּיַלְדַּת־אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן חִבְּבוּהָ הַכֹּל וְיִּקְרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה.
לֹא שִׂחֵק לָהּ מַזָּלָהּ לָעַלְמָה הַחֲבִיבָה וְנִתְיַתְּמָה בְּיַלְדוּתָהּ מֵאִמָּהּ. נָשָׂא אָבִיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלָהּ שְׁתֵּי בָּנוֹת מְכֹעָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא אָהֲבוּ אֶת הַבַּת הַצְפַרְדֵּעַ בְּשֶׁל חִנָּהּ וְחֲבִיבוּתָהּ.
יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ כָּרוֹזוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר מַזְמִין כָּל עַלְמָה אֲשֶׁר בְּרַחֲבֵי מַלְכוּתוֹ לָבוֹא אֶל הֶחָצֵר וְלָקַחַת חֵלֶק בְּטֶקֶס חֲפִיפַת הַשֵּׂעָר. וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד הִתְכַּנְּסוּ מֵעֲבָרִים כָּל בְּנוֹת טוֹבִים וְהֵן לְבוּשׁוֹת מֶשִׁי וְשִׁירָאִין וַעֲנוּדוֹת תַּכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים. גַּם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הִתְיַפּוּ בְּמֵיטַב הַמַּלְבּוּשִׁים וְהָעֲדָיִים וְשָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶן אֶל הֶחָצֵר. הִתְחַנְּנָה הַצְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה וּבִקְּשָׁה רַחֲמִים שֶׁיִּקָּחוּהָ גַם אוֹתָהּ לִרְאוֹת בַּטֶּקֶס. וְאוּלָם הַבָּנוֹת לִגְלְגוּ עָלֶיהָ וְצָחֲקוּ מְלוֹא הַפֶּה:
– הַהַזְמָנָה הִיא לִבְנוֹת אָדָם, – אָמְרוּ בִּיהִירוּת – וְלֹא לְבַת צְפַרְדְּעִים.
וְאוּלָם הַצְּפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה לֹא נָסוֹגָה וְלֹא הִרְפְּתָה. וּמִשֶּׁנּוֹכְחָה לָדַעַת, כִּי לֵב אַחְיוֹתֶיהָ קָשֶׁה כַּחֲלָמִישׁ – גָּמְלָה בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבָה, וְלֹא גִלְּתָה סוֹדָהּ לְאִישׁ. בְּאֵין רוֹאֶה חָמְקָה מִן הַבַּיִת וּבְעִקְּבוֹת אַחְיוֹתֶיהָ הִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. לֹא עָמְדוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף בִּפְנֵי מֶתֶק לָשׁוֹן שֶׁלָּהּ וְהִרְשׁוּ לָהּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. רָאֲתָה שָׁם הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ הַחֲבִיבָה מְאוֹת עֲלָמוֹת צְעִירוֹת מִצְטוֹפְפוֹת מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הַמַּיִם הַמּוּצֶפֶת חֲבַצָּלוֹת, אֲשֶׁר בְּלֵב נַחֲלַת הַמֶּלֶךְ. תָּפְסָה מְקוֹמָהּ בֵּין הָעֲלָמוֹת, מְצַפָּה כְּמוֹתָן לְבוֹא הַנָּסִיךְ.
אַךְ הוֹפִיעַ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, מִיָּד פָּתְחוּ בְּטֶקֶס חֲפִיפַת שַׂעֲרוֹתָיו בְּמֵי הַבְּרֵכָה. וְכָל הָעֲלָמוֹת כֻּלָּן מְפַתְּחוֹת רַעֲמוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הַחֲלָקוֹת וְהַמַּבְהִיקוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת כַּפֶּחָם עַל מְנָת לַחְפֹּף גַּם אוֹתָן בְּמֵי הַבְּרֵכָה. כְּשֶׁנִּסְתַּיֵּם הַטֶּקֶס הִצְהִיר הַנָּסִיךְ וְהוֹדִיעַ, כִּי כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּעָרוֹת יַעֲלוֹת־חֵן הֵן וְאֵין אַחַת נוֹפֶלֶת בְּיָפְיָהּ מִן הָאַחֶרֶת – עַל כֵּן לֹא יוּכַל לִבְחֹר אַף בְּאַחַת מֵהֶן לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אֶלָּא אִם כֵּן יַפִּיל גּוֹרָל. אָז הֵטִיל לֶחָלָל צְרוֹר פִּרְחֵי יַסְמִין רֵיחָנִיִּים בְּהוֹדִיעוֹ בְּקוֹל רָם, כִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ יִפֹּל הַצְּרוֹר, – הִיא תִהְיֶה נְסִיכַת לִבּוֹ. הֵטִיל הַנָּסִיךְ אֶת צְרוֹר הַפְּרָחִים וְכָל הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן נוֹשְׂאוֹת עֵינֵיהֶן לַמְּרוֹמִים לִרְאוֹת כֵּיצַד יוּטַל הַגּוֹרָל. נָפַל הַצְּרוֹר עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה, לְתִמְהוֹנָן וְלִמְגִנַּת לִבָּן שֶׁל כָּל הַנְּעָרוֹת הַיְּפֵהפִיּוֹת. הַנָּסִיךְ גַּם הוּא לֹא שָׂבַע נַחַת מִיַּד הַגּוֹרָל, אֲבָל אֵין נְסִיכִים מְפִירִים דִּבּוּרָם. וְעַל כֵּן לֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהָעַלְמָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה.
כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן לְהִפָּרֵד מִן הַחַיִּים, קָרָא אֵלָיו אֶת אַרְבַּעַת בָּנָיו הָאֲהוּבִים וְאָמַר לָהֶם:
– בָּנַי, זָקַנְתִּי מִלִּהְיוֹת עוֹד מֶלֶךְ לְעַמִּי, אֵלֵךְ לִי אֶל הַיַּעַר וְאֶתְיַחֵד בִּתְפִלָּה וּבְהִרְהוּרִים וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הַנְּזִירִים. הִגִּיעָה, אֵפוֹא, הַשָּׁעָה לְמַנּוֹת יוֹרֵשׁ עֶצֶר תַּחְתַּי. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁכֻּלְכֶם שָׁוִים לְפָנַי בְּאַהֲבָתִי אֶתְכֶם, הָבָה וְאַטִּיל עֲלֵיכֶם מְשִׂימָה. וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא מְשִׂימָתוֹ בְּהַצְלָחָה הוּא יִמְלֹךְ תַּחְתַּי.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל בָּנָיו שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אַיֶּלֶת זָהָב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר.
הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וּבָא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הַצְפַרְדֵּעַ וְסִפֵּר לָהּ צָרַת לִבּוֹ וּמְצוּקָתוֹ. קָרְאָה הַצְפַרְדֵּעַ וְאָמְרָה:
– אֵין קַל מִזֶּה, אִישִׁי הַנָּסִיךְ. אַל תִּצְטַעֵר וְאַל יֵרַע לִבְּךָ, אֱכֹל בְּנַחַת וִישַׁן בִּמְנוּחָה וּבַיוֹם הַמְיֻעָד תִּתְמַלֵּא מְשִׂימָתְךָ לְלֹא כָּל קֹשִׁי.
יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הַבְּכִירִים לַיַּעַר לְחַפֵּשׂ אַחַר אַיֶּלֶת הַזָּהָב. וְרַק הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵׁב לוֹ בְּנַחַת וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, הֵעִירָה אוֹתוֹ הַנְּסִיכָה צְפַרְדֵּעַ־הַחֲבִיבָה מִשְּׁנָתוֹ וְאָמְרָה אֵלָיו:
– הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לָלֶכֶת אֶל הָאַרְמוֹן, נְסִיכִי, וְהֲרֵי לְךָ אַיֶּלֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.
נָשָׂא הַנָּסִיךְ רֹאשׁוֹ – וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: הָאַיִל אֲשֶׁר אוֹתוֹ הוֹבִילָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בָּרֶסֶן, עָשׂוּי הָיָה זָהָב טָהוֹר… בָּא הַנָּסִיךְ אֶל הָאַרְמוֹן, צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ. וּפְנֵי אֶחָיו נָפְלוּ. וְאוּלָם בְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה לְהַכְתִּירוֹ לְמֶלֶךְ קָשְׁרוּ הָאַחִים קֶשֶׁר וּבִקְּשׁוּ מֵאֵת אֲבִיהֶם שֶׁיְּנַסֶּה אוֹתָם אַךְ עוֹד הַפַּעַם. הִסֵּס הַמֶּלֶךְ וּלְבַסּוֹף אָמַר:
־ לוּ יְהִי כְּדִבְרֵיכֶם, בָּנַי. בַּיּוֹם הַשְׁבִיעִי עִם שַׁחַר, כָּעֵת חַיָּה, עֲלֵיכֶם לְהָבִיא לְפָנַי אֹרֶז שֶׁאֵינוֹ עָבֵשׁ לְעוֹלָם וּבָשָׂר שֶׁאֵינוֹ מַבְאִישׁ לְעוֹלָם.
הָלַךְ הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר לְבֵיתוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה. אָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ.
־ הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ, נָסִיךְ חָבִיב. תֹאכַל בְּנַחַת וְתִישַׁן בִּמְנוּחָה, וּבַיּוֹם הַמְיֻעָד אֶתֵּן לְךָ מְבֻקָּשְׁךָ.
יָצְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים לַיַּעַר לְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְאִלּוּ הָאָח הַצָּעִיר יוֹשֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט בְּבֵיתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵעִירָה אוֹתוֹ נְסִיכָתוֹ עִם שַׁחַר וְאָמְרָה לוֹ:
־ הֲרֵי לְךָ אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ.
נָטַל הַנָּסִיךְ אֶת הָאֹרֶז וְהַבָּשָׂר וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הָאַרְמוֹן. וּלְצַעֲרָם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים הוֹכִיחַ גַּם עַתָּה כִּי הוּא הַמְנַצֵּחַ. אֲבָל גַּם הַפַּעַם לֹא הִרְפּוּ הַנְּסִיכִים מֵאֲבִיהֵם עַד אִם נֵאוֹת לְהַכְרִיז עַל עוֹד תַּחֲרוּת נוֹסֶפֶת – וְתִהְיֶה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה. צִוָּה עֲלֵיהֶם הָאָב לְהָבִיא לְפָנָיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר אִישׁ אִישׁ נַעֲרָה יָפָה וּמִי שֶׁנַּעֲרָתוֹ הַיָּפָה בַּנְּעָרוֹת – הוּא יִמְלֹךְ. הַפַּעַם הָיָה לִבָּם שֶׁל הָאַחִים הַבְּכִירִים סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה – אֵיךְ תּוּכַל הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת לַעֲמֹד בְּתַחֲרוּת עִם נְשׁוֹתֵיהֶם הַהֲדוּרוֹת! וְהַנָּסִיךְ הַצָּעִיר, פָּנָיו נָפְלוּ וַיְהִי מְהַלֵּךְ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ בֵּין אֶחָיו, וְהוּא מְסָרֵב לְגַלּוֹת לְאִשְׁתוֹ אֶת הַמֵּצִיק לוֹ. הִפְצִירָה בּוֹ הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ עַד שֶׁנֶּעְתַּר לָהּ וְגִלָּה סוֹדוֹ לְפָנֶיהָ. חִיְּכָה הַנְּסִיכָה וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁלֹא יִדְאַג, שֶׁיֹאכַל בְּנַחַת וְיִישַׁן בְּשֶׁקֶט וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר יִנָּתֵן לוֹ מְבֻקָּשׁוֹ. נָתַן הַנָּסִיךְ עֵינָיו בְּאִשְׁתּוֹ בְּצַעַר וּבְסָפֵק. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָהּ, הִסְכִּים לִדְבָרֶיהָ וְהִבְטִיחַ לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָהּ וּלְקַחְתָּהּ אִתּוֹ אֶל הָאַרְמוֹן בַּיּוֹם הַמְיֻעָד.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עִם שַׁחַר, הֵעִירָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר וְאָמְרָה אֵלָיו:
־ אִישִׁי הַנָּסִיךְ, עָלַי לְהִתְיַחֵד עַתָּה בְּחַדְרִי לְמַעַן אָשִׂים בַּפּוּךְ עֵינַי, אֲמָרֵק עוֹרִי וַאֲסָרֵק שְׂעָרִי וְאֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁלִּי. אָנָּא, הַנַּח לִי לְבַדִּי עַד הִתְקָרֵב שְׁעָתֵנוּ לָלֶכֶת לֶחָצֵר.
וּבְבוֹא הַשָּׁעָה, דָּפַק הַנָּסִיךְ עַל דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה לְזָרְזָהּ. וְהַנְּסִיכָה בִּקְּשָׁה שֶׁיְּחַכֶּה רַק עוֹד רְגָעִים סְפוּרִים עַד אִם תְּסַיֵּם אֶת פִּרְכּוּסֶיהָ. שׁוּב זֵרֵז אוֹתָהּ הַנָּסִיךְ וְהֵאִיץ בָּהּ לְלֹא סַבְלָנוּת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָמְרָה הַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ כִּי מוּכָנָה הִיא. הַנָּסִיךְ קִוָּה בְּסֵתֶר לִבּוֹ, כִּי בְּפָתְחוֹ אֶת הַדֶּלֶת תּוֹפִיעַ עַתָּה לְפָנָיו אִשָּׁה וְלֹא צְפַרְדֵּעַ. אַךְ גְּדוֹלָה וּמָרָה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעָה בַּפֶּתַח אוֹתָה הַצְפַרְדֵּעַ הַמְכֹעֶרֶת, כְּמֵאָז וּמִתָּמִיד. אַף עַל פִּי כֵן, לֹא חָפֵץ לִפְגֹּעַ בָּהּ וּלְהַעֲלִיבָה וְעַל כֵּן לֹא אָמַר דָּבָר וַיָּשֶׂם פַָּנָיו אֶל הֶחָצֵר וְהַנְּסִיכָה הַצְפַרְדֵּעַ בְּעִקְּבוֹתָיו.
בְּבוֹאָם אל הָאַרְמוֹן הָיוּ כְּבָר שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים וּנְשׁוֹתֵיהֶם הַיְּפֵהפִיּוֹת מְכֻנָּסִים מִסָּבִיב לְכִסֵּא הַמַּלְכוּת.
־ וְהֵיכָן נַעֲרָתְךָ אַתָּה, בְּנִי הַצָּעִיר? – שָׁאַל הָאָב.
אַךְ עוֹד הַנָּסִיךְ מִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ פִּיו לְמַעֲנֶה וְהִנֵּה קוֹל צָלוּל כְּעִנְבַּל־הַכֶּסֶף עוֹלֶה מֵאֲחוֹרָיו. הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְרָאָה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – הַצְּפַרְדְּעֹנֶת נְסִיכָתוֹ פָּשְׁטָה אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ כְּהָסֵר אֶת הַבֶּגֶד וְהִיא עוֹמֶדֶת לְפָנָיו כֻּלָּהּ מֶשִׁי וְאַטְלָס, הַיָּפָה בִּנְשֵׁי תֵבֵל. הִצְהִיר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין כְּמוֹתָהּ לְיֹפִי וּבָחַר בִּבְנוֹ הַצָּעִיר לִהְיוֹת לְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר. בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ מֵאֵת אִשְׁתּוֹ הַנְּסִיכָה לְבַל תַּעֲטֶה עוֹד אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁלָּהּ לְעוֹלָם. הֵטִילָה הַצְפַרְדֵּעַ אֶת עוֹרָהּ לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה וְהַלֶּהָבָה עָלְתָה מַעְלָה מָעְלָה.