בר אבהן ובר אוריין, יאי ויאי, נאה דורש ונאה מקיים,
החכם הנכבד ר' אבא מרי ורבי ן' כבוד הרב הגדול
החכם הנכבד הוא יסוד המעלה ר' משה זלה"ה.
מי זאת הנשקפה כמו שחר איומה כנדגלות, צדק ממדורתה יהלך, תמלא ארקים ברקים וקולות קולה כנחש ילך, ותרגז תחת עבד המולך? תקרא בגרון, ביתי תשוב לבצרון חבצלת השרון. איך תאמרי לנפשי, ומה תהמי עלי, ידי על ראשי ולבבי, שאגה לו כלביא, לא תנחמני ערשי ולא ישא בשיחי משכבי, בראות ארמי אובד אבי, אי שפחת שרה! אי מזה באת לירש גבירתך, ולעשות לה מסכה צרה? עד מתי בן האמה, ירחץ הליכו בחימה? וסוג קמשונים, סוגה בשושנים! הבנים אין לישראל כי נכרים באו שעריו? זה מלקט לבנים וזה מלקט שחורים עד כלות מחלפות שערותיה… בשמענו קול כיוני הגאיות יקרעו סגור לבנו ויפלחו כליותינו רגזנו ואין נחת ח"ו פן תהיה בכרם ה' קרחת, זאת לפנים מקום ספיר ואקדחת, שם באָרון התורה מונחת, לא יהל שם ערבי, נתיב לא ידעו עַלְוָן ומנחת, שם עמדו לנו כמה נביאים… שם הנחילו תורת אמת אבות לבנים, נחל יוצא מעדן מקום מים חיים מעין גנים, ומשך החכמה מפנינים, משם הוראה יוצאת לכל ישראל, ושם עמד לשאול שואל, לדעת מה יעשה ישראל, חומה היה לנו גם לילה גם יומם. שתינו מימם גם לחמנו לחמם, וייף בגדלם מקומה, כי יצא בעמים מקדם שמה, ואם עתה חדשים מקרוב באו יחזו לנו נבואות וילמדונו דעת לדעת אל אלהי הרוחות, בואו ונצוה על עקיבא בן יוסף ונוסף עוד תלונה על רבינו הקדוש, אשר הרבה תורה בישראל לדרוש וסדר לנו כמה סדרים, ולא סדר לנו חבורים באלה הדברים, ומרכבה מרקדה אשר שם ידועה, גם ישישים גם בחורים כמתי יחזקאל, למה העמיקו העלימו לנו סודה חכמי ישראל? הלא ארסטו וחבריו ברבים ידרשוה, וחכמי התורה גם נביאיה בכמה חותמות חתמוהו, ומקרוב אליה קדשוה,!… ואתה זרע קדש גבור החיל, יהי שלום בחילך ובארמנותיך שלוה, ראינו דבריך טובים וכוונתך רצויה, ומחשבתך זכה ונקיה, ואם יש אנשים לדעתם פורשים כנפים למעלה, ולדעתך נפשם לה' מָעֲלָה. וחם לבך ותלבוש קנאה בשריון, קרא נא באזני הנקרא בשם יעקב, וה' ישלח עזרך מקדש יסעדך מציון. ואשר ראיתני בתור האדם המעלה, ליסר ולישר מעל הגולה. שפל אני בעיני ומה יעשה פעמוני?, ולו אתן פעמונים על שולי מעילי, ושופר אל חכי מי ישמע לי? וכי ארבה אמרי ולא אוכל עד אם דברתי דברי ואכתוב דתי ותורתי על ספרי, ידעתי כי יאמרו אלי מי זה בא לרדותנו בתוך ביתנו, ודרך תבונות יודיענו? הלא גם בנו דבר אב למקרא ואם למסרת, ולנו אבות מלאכות לכל מלאכת התכנית חכמת התורה וחכמה יונית, ומתעלס בפרדסים בנערה אהרונית, ולך ולחכמים כגילך אשר שם נאה לדרוש, ואם יש שם אנשים ישימו אשם נפשם, ה' יתן בלבותם לתת כבוד לתורתם, כשרידים הקדושים אשר היו לפנים בארצותם במושבותם, למען יהיו הם וזרעם ויתילדו למשפחותם, לבית אבותם.
נאמן בריתך שמח בתורתך, עלז בנפת צופים תטופנה שפתותיך מור ואהלות אצבעותיך,
שלמה ב"ר אברהם ן' אדרת זלה"ה.
-
שם מכתב ב'. ↩