כְּפְקִיר – הַכְּלִי בּוֹ הָפְכָה אִמִּי אֹרֶז.

מַהוּ אֹרֶז? הוּא סַבְלָנוּת הַבִּשּׁוּל הָאִטִּי

הָיוּ חַיֵּינוּ אִטִּיִּים וְהֶבְלָם

הֲבֵל הֲבָלִים רֵיחָנִי.

בַּשָּׂדוֹת יֹאהַב הָאֹרֶז הַרְבֵּה מַיִם

גַּם בַּסִּיר, נֶאֱמָן לְטִבְעוֹ –

כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אֱלֹהִים

וְאֵדֵי הַכֹּהַל עוֹלִים:

הָעֲמִילָן נִפְרָד מִזִּכְרוֹנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,

הָרוּחַ, הַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים,

הַגִּבְעוֹל שֶׁנָּשָׂא אוֹתוֹ זָקוּף,

כָּל מַה שֶּׁהָיָה וְעַכְשָׁו כָּמוֹנוּ

בְּסִיר אִי הַסַּבְלָנוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְהַבְעִיר

אֶת הַמִּזְרָח הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק

בַּכְּפְקִיר הוֹפְכִים אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ

כְּהִפּוּךְ הָגוּת הַחַיִּים

לֹא תָּלְתָה אוֹתוֹ אִמִּי לְיֹפִי עַל הַקִּיר