בְּקוֹצֵי קִפּוֹדָן

חִידַת הַתְּכֵלֶת

כְּמוֹ בְּבֵית מִקְדָּשׁ –

שָׁם בָּחֲלוּ בַּזָּהָב וְהֶעֱדִיפוּ דִּמְיוֹן:

דִּמְיוֹן גַּלֵּי יָם, דַּמְיֵן אֶת הַמִּקְדָּשׁ

שֶׁהוּא כְּאִלּוּ, שֶׁאֵין מַצִּיל,

שֶׁיִּלְמְדוּ שֶׁהַמִּקְדָּשׁ חֲסַר מְנוּחָה

שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁבְּתוֹכוֹ

סַרְדִּין קָטָן מְאֻיָּם מִדָּג גָּדוֹל

וְהָעוֹלָם יִהְיֶה מִקְדָּשׁ וַדַּאי.

בַּתְחִלָּה יִצְבַּע אֶת קְצוֹת קוֹצָיו

עַד יַהֲפֹךְ לְפֶרַח

עַד יְגַלֶּה אֶת הַפְתָּעַת חַיָּיו

אֶת גְּלוֹבּוּס הֱיוֹתוֹ

אֶת יֹבֶשׁ חַיֵּינוּ הַנִּשְׁאָר זָקוּף

אֶת מַבָּט עֵינַי אֶל תּוֹךְ עֵינַיִךְ –

אַחַת כִּנֶּרֶת

שְׁנִיָּה יָם הַמֶּלַח