לַשָּׁוְא הוּא שָׁכַב וְאָרַב וְחִכָּה –

רֵיקָה כָּל הָאָרֶץ, רֵיק דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

נִגְרַע מַזָּלוֹ. זֶה שָׁעָה אֲרֻכָּה

יִסֹּב כָּאן, יָגֵעַ, אֵין צֵל, אֵין כָּל הֵלֶךְ.

פְּנֵי מוּסָא הֶחֱשִׁיכוּ וְרָפוּ יָדָיו.

"אַלְלָהּ! – הוּא דוֹבֵב. – אֵיךְ שָׁכַחְתָּ עַבְדֶּךָ?

אֲהָהּ! הֲיַגִּיעַ קוֹלִי זֶה עָדָיו?

חָנֵּנִי, אֵלִי – כָּל יָמַי אֲהוֹדֶךָ!

"אֶל מֶכָּה עָלִיתִי מִקְּצֵה מַעֲרָב,

עָבַרְתִּי צִיָּה צְחִיחָה וְלוֹהֶטֶת,

שָׂבַעְתִּי צִנָּה וְצָמָא וְשָׁרָב;

נָשַׁקְתִּי לְכַּעְבָּה בְּלֵב מָלֵא רֶטֶט."

מֵרֹב כַּעְסוֹ וְשִׂיחוֹ – כְּמוֹ נִרְדָּם.

אַךְ עוֹד נְטוּיָה הִיא אָזְנוֹ וְקַשֶּׁבֶת.

“מִי שָׁם עַל הַדֶּרֶךְ? דּוֹמֶה שֶׁאָדָם”.

עֵינוֹ שֶׁל הֶחָאג' נִפְקְחָה וְעוֹקֶבֶת.

פַּלָּח דַּל־בָּשָׂר, בִּמְעִיל מְטֻלָּא,

צוֹעֵד לְאִטּוֹ, אַלָּתוֹ עַל כְּתֵפָיִם.

יָדָיו אוֹחֲזוֹת בְּקַצְוֵי הָאַלָּה;

תּוֹפֵחַ שַׁרְווּל מִיָּמִין כְּמוֹ כְּנָפָיִם.

“שׁוֹטִים! הֵם טוֹמְנִים אֶת כַּסְפָּם בְּשַׁרְווּל”.

הֶחָאג' הִסְתּוֹבֵב וְסָקַר אֶת הַדֶּרֶךְ,

הָעֵמֶק, הָהָר, הַמֶּרְחַב – עַד הַגְּבוּל.

אַחַר הִתְכּוֹפֵף וְכָרַע עַל הַבֶּרֶךְ,

כּוֹנֵן אֶת רוֹבֵהוּ: “עֲדַיִן רָחוֹק”.

עָרִיק מִלִּגְיוֹן הַזָּרִים, הוּא יוֹדֵעַ

לִקְלֹעַ יָפֶה וְלִפְגֹּעַ כַּחֹק.

זָז פֶּשַׂע חָאג' מוּסָא, גָּחַן כְּמוֹ צְפַרְדֵּעַ.

וּפֶתַע קוֹל רַעַם דְּמָמָה זוֹ פָלָח.

מִסֶּלַע אֶל סֶלַע גּוֹהָא מִתְגַּלְגֶּלֶת.

גָּנַח וְצָנַח עַל אַפָּיו הַפַּלָּח;

שְׁלוּלִית אֲדֻמָּה אֵצֶל פִּיו מִתְעַגֶּלֶת.

חָאג' מוּסָא הֵגִיחַ, אָץ־רָץ אֶל טַרְפּוֹ;

תָּפַס שַׁרְווּלוֹ – מְנַעֵר וּמֵנִיעַ:

כִּיס־מֶלַח גּוֹלֵשׁ וְיוֹרֵד אֶל כַּפּוֹ.

יוֹרֵק הַשּׁוֹדֵד: “הָהּ, חֲבָל עַל קָלִיעַ!”