סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה

סַבְתָּא טוֹבָה, אֵם אָבִי, לְיַד הַשְּׁקֵדִּיָּה הַמָּרָה

בְּמֵי נֶפְתּוֹחַ

בַּכְּנִיסָה לִיְרוּשָׁלַיִם

רוֹכֶנֶת, גַּבָּהּ אֶל הַשֶׁמֶשׁ; מִי חָלַם,

מְקַלֶּפֶת תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה בָּאֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם

בְּעֵת מְסַפֶּרֶת בִּדְבַר “סְלַת יִצְחָק”¹ בְּבַּגְדָד, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַיַּצִּיבוֹת 

מַשְׁמִיטוֹת אֲפוּנִים פְּרוּמִים לַקַּרְקַע:

סָבָתְךָ סָלִימָה, אֵם אִמְךָ, דָבְקָה בְּאִישָׁהּ

כְּאָפְקֵי קִמּוּרוֹ שֶׁל גֵו הַיָּם הַנִמְזָג אֶל כַּפּוֹת הַשָׁמַיִם.

עַד כִּי רָאוּ אֲנָשִׁים

סַבְתָּא סָלִימָה נִסְפְּתָה בָּאֵשׁ. יְמֵי פְּטִירָה לֹא נִכְתְּבוּ אָז

בִּתְּעוּדָה רִשְׁמִית שֶׁל שִׁלְטוֹן.

פְּרָטִית הָיְתָה

וּלְאִמְּךָ לֹא נוֹתְרָה עֵת יְעוּדָה לִבְכִי, בְּלִי

זְמַן לְהֵאָחֵז, לְהַדְלִיק בּוֹ בְּגוּף שָׁלֵו אֶת הָעֵת הַיְּעוּדָה.

סַבְתָּא טוֹבָה, הַרְשִׁי לִי לִמְסֹר לָךְ דָּ"שׁ עִם שִׁיר

הֲרֵי אַתְּ שְׂמֵחָה לִהְיוֹת כָּאן בַּכְּנִיסָה שֶׁלָּנוּ לִיְרוּשָׁלַיִם.

מַפְנָה גַּב בְּתוֹךְ הַר הַמְּנוּחוֹת.

בַּבַּיִת אַבָּא כָּל פּוּרִים מִתְקַדֵּר:

בְּפוּרִים סַבְתָּא נִפְרְמָה מִן הָעוֹלָם,

בְּגוּף נִגָּף בְּגוּף הִיא

מְאַחָה עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. הָאוֹת שָׁזוּר –

אִמָּא כָּל הַשָּׁנָה מִתְבּוֹנֶנֶת בִּבְעֵרַת הַפְּתִילָה

עָבַרְנוּ מִן הָעִיר לַכְּפָר, קָנָה אַבָּא כִּירַיִם שֶׁל גַּז

אַרְבַּע לֶהָבוֹת בְּלִי חוּט מִתְכַּלֶּה

נִכְנֶסֶת שַׁבָּת. בְּדָלֶת אַמּוֹת נִדְמֶה שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל.