פְּרִי, עִם נְקֻדַּת רִקָּבוֹן, אוֹתוֹת הַקֵּץ,

מִזְדַּהֶה. מַכִּיר אֶת חַיֶּיךָ, נוֹגֵעַ בָּהֶם עַל פָּנֶיךָ

אֹמַר לְךָ: גַּם אֲנִי.

מוּעָד כְּמוֹ פְּרִי גַּם גּוּף הַבַּרְזֶל 

מִתְפַּלֵּל – שׁוֹאֵף חַמְצָן. 

עַל כָּרְחוֹ,

צַר עַל גּוּפוֹ חֲלוּדָה, 

נִיחוֹחִית כְּמוֹ צֵל. 

לוֹחֶשֶׁת לְהַפְלִיא

נְשִׁימָתוֹ כּוֹבֶשֶׁת בְּוַדַּאי אוֹתוֹ

אַךְ הִיא חוֹבֶקֶת גַּם אוֹתִי

כִּמְעַט מִבְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ

עוֹרְבִים עָלַי יָמֶיהָ בִּלְחִישָׁה אֲדֻמָּה.

אֵד זְמַן

אַעֲמִיק הַיּוֹם לַשִּׂיחַ

דְּבָרִים נִפְלָאִים:

אֵינִי רַק בָּשָׂר.