אָבִי הָיָה אָדָם תָּמִים לֵאלֹהִים:
אָבִי אָמַר לִי: הַגַּרְעִין יָשֵׁן.
תֵּלֵךְ שָׂדוֹת.
בְּאַהֲבָה תַּחֲרשׁ.
כְּבָשִׂים יְלַחֲכוּ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ.
שָׂדוֹת הָלַכְתִּי.
בְּאַהֲבָה חָרַשְׁתִּי.
גֶּשֶׁם לֹא בָּא.
מֵי־לַעֲנָה מִן הַבְּאֵר שָׁתִיתִי.
בִּכְיַת־הָרוּחַ מֵרְגָבִים שָׁמַעְתִּי.
אָבִי הָיָה אָדָם תָּמִים לֵאלֹהִים.
אָבִי אָמַר לִי: כּוֹכָב יָנוּחַ לְרַגְלֶיךָ.
יָנֵץ הַשַּׁחַר בְּעֵינֵי הַכֶּלֶב.
אִשָּׁה טוֹבָה תָּלוּשׁ עוּגוֹת וְלֶחֶם.
חָלָב טָהוֹר תַּשְׁקֶה אֶת יְלָדֶיךָ.
בְּצֵאת כּוֹכָב – שְׁנָתִי שֶׁלִּי נוֹדֶדֶת.
אִשָּׁה טוֹבָה הָלְכָה לָהּ עִם הַכֶּלֶב.
יֶלֶד אַכְזָר מַכֵּנִי וְצוֹחֵק לוֹ.
אָבִי הַתַָּם לוֹחֵשׁ לִי מִן הַקֶּבֶר:
הַמְתֵּן, הַמְתֵּן!
זֶה הַגַּרְעִין יֵעוֹר וִיהִי לְפֶרַח!…