שִׁגַּרְתִּי אִגַּרְתִּי בִּכְתַב־מַרְגָּלִיּוֹת,

מָנִיתִי מִלּוֹתַי כְּמוֹ כִּילַי,

טֶרֶם חוֹתָם אֶטְבַּע מָחַקְתִּי רֹב פְּסוּקַי.

עִם זֹאת, בֵּין אוֹת לְאוֹת תִּמְצָא

תַּמְצִית כְּאֵב שֶׁוִּדּוּיוֹ כַּפָּרָתוֹ.

גּוּפֵי חַיִּים חֻקָּם לְהִתְפַּתֵּל

וְקִיּוּמָם עַל טֶרֶף.

שַׁרְשֶׁרֶת זְעָקוֹת כּוֹבֶלֶת יְדֵיהֶם

בְּהַרְקִיעָם אֶל דְּרוֹר.

וְעַל אַחַת כַּמָּה בְּעוֹד דָּמָם צָעִיר.

אַתָּה יוֹצֵא כְּחֶפְצְךָ.

לָשׁוּט עַל אֲדָמָה שֶׁמְּלֹא רָחְבָּהּ בְּדִידוּת

הֲלֹא זֶה כִּפְסִיעָה עִוֶּרֶת

עַל גְּוִיָּתָהּ שֶׁל אֲהוּבָה.

מִכָּל כִּבְרָה קְטַנָּה שֶׁל הִתְגַּלּוּת

קוֹרְצִים דָּוִד וִיוֹנָתָן סוֹחֲפִים כַּמַּיִם.

אָכֵן קַבֵּל בִּרְכַּת שִׁלּוּמִים

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם שְׁכָחֶנָּה!

צְלָלִים הַנִּצָּבִים בֵּינְךָ לְבֵין נֵכָר

יָקוּמוּ לְפָנֶיךָ כִּמְנִיפָה שֶׁל אוֹר.

קָמֵעַ זוֹ לַדֶּרֶךְ בְּחֻבְּךָ תִּתֵּן

שֶׁהִיא תִּכְרֹךְ עַצְמָהּ עַל צַוָּארְךָ

כְּמוֹ חַיָּה עַזָּה סְמוּיָה מֵעַיִן.

בִּבְשַׂר כָּל אִישׁ הַמְבַקֵּשׁ

לַחֲרֹת בְּךָ צַלֶּקֶת זִכָּרוֹן

שִׁנֶּיהָ הַחַדּוֹת תִּנְעַץ.

בֵּין צִפָּרְנֶיהָ עֹנֶג לֹא תֵּדַע

כִּבְחֵיקָה שֶׁל נַעֲרָה שׁוֹטַחַת מַחֲמַדֶּיהָ.

וְאִם תִּסְטֶה מִנְּתִיבְךָ

וְקוֹץ יָשׁוּף אֶת עֲקֵבְךָ –

לֹא בְּאַרְסוֹ תָּחוּשׁ כִּי בְּבָשְׂמוֹ:

זוֹ הַחַיָּה תָּלֹק פְּצָעֶיךָ

עַד יַעֲלוּ מָזוֹר

וְכָל שְׂכָרָהּ:

מַבַּט הַיֶּלֶד מֵעֵינֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת.

שֵׁם הַחַיָּה סָפֵק.