זֶה שָׁנִים שֶׁלֹא תָבוֹא עוֹד אֵלַי מְעֻלֶּפֶת סוֹד –

אַךְ בְּדֶלֶת חֶדְרִי דוֹפְקִים, דּוֹפְקִים עוֹד.

לַיְלָה־לַיְלָה דוֹפְקִים, דּוֹפְקִים לְאַט־לְאָט,

עַל מַנְעוּל דֶּלֶת חֶדְרִי אַבְחִין מַגַּע יָד.

אֲנִי לַדֶּלֶת נֶחְפָּז, פּוֹתֵח אוֹתָהּ חִישׁ –

אֵין אִישׁ, אֵין אִישׁ.

לַיְלָה־לַיְלָה דוֹפְקִים, אֲנִי מַפְנֶה רֹאשִׁי חָת –

הוֹי, לָמָּה תִדְפְּקִי, וְאַתְּ לֹא בָאת, לֹא בָאת!

לִרְוָחָה דַלְתִּי אֶפְתַּח בֶּאֱשׁוּן כָּל לַיְלָה רָע –

וְאֵין אִישׁ בָּא.

הַיּוֹם לֹא אֶפְתַּח לָךְ – עָיַפְתִּי מְאֹד, מְאֹד –

אֲנִי בְכִסְאִי יוֹשֵׁב, לֹא אוּכַל קוּם וַעֲמֹד.

לֹא אוּכַל הָנִיד רֶגֶל, לֹא אוּכַל הָרִים יָד –

הַאַתְּ זֹאת? אַתְּ –?

מַדּוּעַ סַבּוֹת אֶל אַחֲרַי? אָהַבְתְּ גַּם אָז, בַּת־אוֹב,

הִתְגַּנֵּב אֵלַי חֶרֶשׁ וְאֶל אַחֲרַי סֹב…

עִמְדִי וְאַל בִּי תִגְּעִי, וְלֹא אִיקַץ מִן הַחֲלוֹם –

לֹא נָגְעָה בִי וְעָמְדָה עַד הַבֹּקֶר עָלַי דֹּם.