א. 🔗
הִיא אָמְרָה לִי: חֲסָל!
תַּם וְנִשְׁלַם כֹּל, הַשְׂמְאִילָה –
אֲנִי אֵימִינָה…
וְעוֹד כָּאֵלֶּה אָמְרָה לִי, וְכָל
צוֹרְבָה מִלָּה שֶׁהִפִּילָה,
וְכָל מֶבַּט עֵינָהּ – שִׂנְאָה.
אֲנִי הֶחֱרַשְׁתִּי. אֶת לִבִּי לוּ
בְּרֶגַע זֶה שָׁאָלָה,
לֵב נִבְעָת, נַעֲוֶה –
מֶה הָגָה לָהּ אָז לִבִּי, הוּא?
אִם לֹא הַתְחָלָה?
לֹא רֵאשִׁית אַהֲבָה?
ב. 🔗
וּבְלֶכְתָּהּ, לֹא הִפְנְתָה אֵלַי אֶת שִׁכְמָהּ,
וְלֹא הִטְּתָה רֹאשָׁהּ,
כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד;
וְלוּ בְמַבַּט בּוּז וְתוֹכֵחָה אוֹתִי רִחֲמָה…
בְּעַיִן קוֹדְרָה, נוֹשָׁה…
אַךְ הִיא אֶת שִׁכְמָהּ הִפְנְתָה וְהָלְכָה לָהּ!
הָהּ בִּרְכִּי, הִיא אֲשֶׁר כֹּה תָמוּט,
כָּל קְרָבַי, הֵם אֲשֶׁר יִתְחַלְחֲלוּ –
הִיא הָלְכָה, הָלְכָה לָהּ…
ג. 🔗
כּוֹכָבִים! כּוֹכָבִים!
כְּמוֹ אֶתְמוֹל, כְּמוֹ שִׁלְשׁוֹם, כִּבְלֵילוֹת אֶשְׁתַּקֵּד,
לֹא נוֹפְלִים, לֹא כָבִים,
חַיֵּיכֶם! לִי אַחַת הִיא, אַחַת הַפַּעַם,
אִלְמָלֵי נְפַלְתֶּם
הַלַּיְלָה לָאָרֶץ –
וְלֹא הָיָה עִם לִבִּי לָכֹף וּלְלַקֵּט…
כּוֹכָבַי, כּוֹכָבַי!
נִתְלְתָה עֵינִי בִשְׁמֵיכֶם לְתֻמָּהּ,
וְלִבִּי בִי דַוָּי…
הֵן לֻקַּח מִמֶּנִי הַלַּיְלָה כֹה הַרְבֵּה,
וְאַתֶּם – כְּמוֹ אֶתְמוֹל,
כְּמוֹ שִׁלְשׁוֹם אַתֵּמָה –
לֹא נוֹסַף, לֹא נִגְרַע מִכֶּם כָּל מְאוּמָה!