לֹא אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, אֲחוֹתִי,

לְבֵיתִי, לְחֶדְרִי הַצָּר –

שָׁם תּוֹהֶה וּמְחַכֶּה לִי עַתָּה

שִׁעֲמוּם דּוֹמֵם וָזָר.

בַּחֲשֵׁכָה, עֵת אַעַל אֶת נֵרִי,

לְהָאִיר דּוּמִיַּת הָרָז, –

עוֹלִים הַצְּלָלִים עַל כְּתָלַי,

כִּידוּעִים מִכְּבָר לִי, מֵאָז…

וַחֲרִיקַת עַכְבָּרִים חֲרִישִׁית,

עוֹלָה אֵלַי מִן הַשְּׁחוֹר;

לַחֲרֹשׁ עָלֵי מְזִמּוֹתָם

קָרְאוּ עֲצָרָה בַחוֹר.

הֵם חוֹרְשִׁים: בְּשָׁעָה שֶׁאִישַׁן –

וְעָלוּ עַל מִטַּת הַנָּם,

וְרָקְדוּ עַל בְּלִיטַת חָזֵהוּ,

וְחָרְקוּ עַל לִבּוֹ הֶחָם…

נִשְׁעָן עַל יָדַי לַשֻּׁלְחָן,

כַּךְ אֵשֶׁב־לִי, אֵשֵׁב לְבָד;

שְׁחוֹר צְלָלִים וּדְמָמָה עֲמֻקָּה,

יַבִּיטוּ אֵלַי מִכָּל צָד.

בְּהִתְרוֹמְמִי – צִלִּי יִשְׁתַּטַּח –

יִזְדַּעְזַע לִרְגָעִים כְּחַי…

וּפוֹשֵׁט אֶת יָדָיו הַשְּׁחוֹרוֹת,

וּפוֹשְׁטָן וּמוֹשְׁכָן אֵלַי…

נִשְׁבַּעְתִּי: הַצֵּל הוּא לֹא צִלִּי,

מֵאֵי־מִזֶּה בָא זֶה הַצֵּל,

וּמְשֹׁךְ אוֹתִי יֹאמַר לָעוֹלָם,

הַנִּשְׁכָּח מֵאָדָם וָאֵל…

לֹא אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, אֲחוֹתִי,

לְחֶדְרִי הֶעָזוּב, הַצָּר;

חֶדְרִי כֹה שׁוֹמֵם וְאִלֵּם,

חֶדְרִי כֹה רֵיק וְכֹה זָר.

הַנֵּר שָׁם מְהַבְהֵב וְלוֹעֵג,

לְהַבְלֵי הַתֵּבֵל שֶׁלִּי,

וּמְגַלֶּה סוֹדוֹתָיו בְּאָזְנַי

מֵעוֹלַם הָאֶפֶס וְהַבְּלִי…

מָה אִירָא, אֲחוֹתִי, מָה אִירָא –

לֹא אֵלֵךְ אֶל חֶדְרִי הַיּוֹם:

מִנֵּרִי – רַק נִשְׁאַר פֵּרוּר קָטָן

וְהָיָה בְדָלְקוֹ עַד תֹּם –

יְפַתֵּנִי הַלַּהַב הַגּוֹסֵס:

עוֹלָמִי לְךָ קוֹרֵא, בּוֹא, בּוֹא…

עוֹלַם הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ –

מַה־לְּךָ, מִי־לְךָ פֹה?

חֶדְרִי – הַפְּרוֹזְדוֹר לַמָּוֶת,

יִתְגּוֹשְׁשׁוּ צֵל בּוֹ עִם צֵל;

הַסְתִּירִי נָא אוֹתִי בְחֶבְיוֹן

עֵינַיִךְ הַצּוֹחֲקוֹת הָאֵל.