וּבְכָל זֹאת הָיָה רֶגַע קָצָר שֶׁל אֹשֶר:

בָּאַמְבּוּלַנְס, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם, מוּל

הַשֶּׁמֶש הַשּׁוֹקַעַת מֵעַל הָהָר שֶׁל כִּסָּלוֹן.

מֵחֻלְצָתֵךְ הַצְּבָאִית עָלָה רֵיחַ

שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ, וּמַבָּטוֹ שֶׁל

הַנֶּהָג בַּמַּרְאָה אָמַר:

כֵּן יְלָדִים, זֶהוּ הֶאֹשֶׁר.

וּלְמָחֳרַת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לִפְנוֹת

עֶרֶב, בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים שֶׁל

רְחוֹבוֹת, הַמּוֹשָׁבָה הַדְּרוֹמִית, נֶעֶצְרוּ

הַנּוֹסְעִים כְּשֶׁחָלַפְנוּ עַל פְּנֵיהֶם.

וֲאֲנִי שָׁלַחְתִּי יָדִי וּמִשַּׁשְׁתִּי

אֶת הִלַּת הָאֹשֶׁר שֶׁסוֹבְבָה

מֵעַל שְׁנֵי רָאשֵׁינוּ.

סתו, 1997