לְזֵכֶר דָּוִד אֲבִידָן

לֹא, אֲנַחְנוּ לֹא הַפּוֹלִיטִיקָאִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן,

אֲנַחְנוּ רַק הַדִּינוֹזָאוּרִים הַחֵרְשִׁים שֶׁלָּהּ:

שְׁאֵרִיוֹת גַּחֶלֶת, פִּיחַ, מַזְכְּרוֹת עֲווֹן

הִשְׁתַּכְּחוּתָהּ. אֲנַחְנוּ, הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁמֵּתִים

בִּבְלִי כָּבוֹד, כְּמוֹ דְּרוּסִים בַּחֲמָתָהּ

הַמִּשְׁתַּלַּחַת, חַסְרֵי אוֹנִים מוּל גַּחֲמָתָהּ

הַמַּפְתִּיעָה, וּמֻשְׁלְכֵי אָבָק בַּעֲרוּצֶיהָ.

כֵּן, אֲנַחְנוּ הַדִּינוֹזָאוּרִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן:

מְשֻׁקָּעִים בְּתוֹךְ בֵּיצֵי הֲוָיָתָהּ שֶׁכְּבָר

חוֹלֶפֶת, כְּלוּאִים בְּמִרְבְּצֵי סְלָעֶיהָ,

וּמֻשְׁפָּלִים, מְאֻזָּקִים אֶל סַד גְּוִילֶיהָ.

נֶאֱסָפִים בַּסּוֹף אֶל פַּח הָאַשְׁפָּתוֹת

שֶׁלָּהּ: וְעִם סְפָרִים שְׂרוּפִים וּנְיָר מַרְקִיב

כָּלָה גַּם גַּאֲוָתֵנוּ מֵאֶתְמוֹל, כִּי אֲנַחְנוּ

הַדִּינוֹזָאוּרִים הָעֲלוּבִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן,

גּוֹמְרִים כְּמוֹתָם: מֻצָּג נָדִיר, נִדָּח וּמְאֻבָּן.

סתו, 1997