"הָאַנוֹמַלְיָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אֵינָהּ פְּשׁוּטָה לְהַשָּׂגָה.
לִכְאוֹרָה הַכֹּל שָׁקוּף: בָּמַת הָהָר וְסֶלַע גִּיר,
אֲתַר קָדוֹשׁ מֻגְבָּה."
הוּא הִקִּישׁ בְּפַטִּישׁ הַחֲצִיבָה שֶבְּיָדוֹ,
קִלֵּף פִּצְלוֹת־שָׁנִי מָאֳדָמוֹת
מֵאֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית שֶׁהוֹצִיא מִקִּיר.
"הַמִיזִי־אַחְ’מָר1 הַתָּמִים מֵעִיד שֶׁשָּׁם,
בְּתַחְתִּיּוֹת הָעִיר, הַכֹּל שָׁבוּר פָּעוּר וּמְרֻסָּק.
כְּמוֹ מַשְׁפֵּךְ עֲנָק הָפוּךְ –
אַגָּן נוֹקֵז שֶׁל דַּם הַיְהוּדִים
שֶׁנִּשְׁאָבִים אֵלָיו מִכָּל הָעוֹלָמוֹת."
אֲנִי זוֹכֵר אֶת שִׁעוּרוֹ כְּמוֹ נֶאֱמַר אֶתְמוֹל:
הָעִיר שֶׁצָּפָה, הָרְחוֹב שֶׁהִתְנוֹדֵד פִּתְאֹם,
עוֹרְקֵי הַחֲלוּדָה, וּמִתַּחְתַּי עָמֹק עָמוּם,
רוֹחֵשׁ לוֹ וְחוֹמֵר נָהָר קָדוּם.
-
מִיזִי־אַחְ'מָר – סלע אדום בירושלים. ↩