בַדֶּרֶךְ הַסְּמוּיָה, מֵהַנַּעַר הָאוֹפְּטִימִי

שֶׁהָיִיתִי אֶל אִישׁ פִּכֵּחַ וּמַשְׁמִים,

אֲנִי מַבְחִין בְּעַיִן חַשׂוּפָה:

אֵיךְ מִתְנַפְּלִים הַזְּמַן, הַחֹם

וְהַזֵּעָה עַל הַמִּרְקָם הָרַךְ

שֶׁל יְרִיעַת הַמַּלְמָלָה שֶׁלִּי.

וְאֵיךְ פּוֹרְמִים אָבָק וּפַחַד

הַבְּלָיָה אֶת הַחוּטִים הַמֻּכָּרִים

שֶׁל יְרִיעַת הַמַּלְמָלָה שֶׁלִּי.

רִקְמָה וְרֻדָּה וּרְחוּמָה

שֶׁסָּכָה עַל עֵינַי.