לִפְנֵי הָעֲלִיָּה מִבַּגְדַד
סַבְתָּא אָמְרָה:
הָרֵיחַ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּבָר קָרוֹב לַנְּחִירַיִם
וְהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אַלְפַּיִם שָׁנָה הִצְטַמְּקוּ.
הָסִירוּ נָשִׁים אֶת הַצְּמִידִים, אֶת עֲגִילֵי הַזָּהָב!
צָעֲדוּ הַנָּשִׁים אֶל הַנָּהָר
אֶל הַחִדֶּקֶל הִשְׁלִיכוּ הַכֹּל
אָמְרָה מְתוּקָה
זָהָב תִּתֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
עוֹד מְעַט הִיא בַּת תִּשְׁעִים
נַחַל זָהָב אַכְזָב בְּלַחְלוּחִית עֵינֶיהָ.