תַּפּוּחִי, תַּפּוּחִי,

מַחְמַדִּי וּקְטַנִּי,

עֲגַלְגַּל, אֲדַמְדַּם

עָלִיתָ בְגַנִּי.

בֵּיתִי בְגַנִּי,

בַּגַּן לִי חַלּוֹנִי:

בַּחַלּוֹן רָאִיתִי

וְכֻלְּךָ אַדְמוֹנִי.

מֵעֲבִי עֵצְךָ תָּצִיץ,

מִבֵּינוֹת עֳפָאָיו;

בִּלְחִי אַחַת וָרֶד,

וּשְׁנִיָּה כַזָּהָב.

תָּצִיץ בִּי, תָּשׁוּב

וְתֵעָלֵם חָרֵד –

הַזָּהָב נִתְאַדֵּם

וְחָוַר הַוָּרֶד.

אַל תַּהֲפֹךְ עוֹרְךָ!

הֵן תְּשַׁוֵּעַ

אֵלַי… שֶׁגּוֹרָלְךָ

אֲנִי אוֹ תוֹלֵעָה…

אִם דָּם בְּךָ שׁוֹקֵק?

אִם קֶרֶן לְךָ נָשְׁקָה?

הָהּ, זָע קְצָת הֶעָנָף –

כִּי נַפְשִׁי בְךָ חָשְׁקָה.

לִי לֶחְיְךָ רָמְזָה,

אוֹ עֵינְךָ לִי קָרְצָה –

כְּבָר אֶעֱלֶה בַחַלּוֹן,

קָפַצְתִּי כְבָר אָרְצָה.

תָּפַסְתִּי הַאִילָן –

וְהָאִילָן הִתְחַלְחַל,

וַיַּמְטֵר לִי צִיצִים,

צֵיץ לָבָן וּכְחַלְחָל.

אָנֹכִי, לֹא צִיצִים,

לֹא צִיצִים רְצוֹנִי,

אֲנִי לְתַפּוּחִי,

וְתַפּוּחִי אַדְמוֹנִי.

תָּפַסְתִּי הָאִילָן –

וַיָּנַע וַיָּנַע,

וַיַּשֵּׁר לִי עָלִים,

וּזְמוֹרוֹת לֹא מָנָע.

אָנֹכִי לֹא עָלִים,

וּזְמוֹרוֹת – לֹא רוּחִי,

אֲנִי לָאֲדַמְדָּם,

וַאֲדַמְדַּם תַּפּוּחִי.

תָּפַסְתִּי הָאִילָן –

אֵין מַעְצוֹר וּסְיָג לִי!

הַס, צָעַק תַּפּוּחִי –

וַיִּפֹּל לְרַגְלָי.

וּבְנָפְלוֹ, גַם אָנִי

נָפַלְתִּי עַל אַפִּי.

וָאֶתְקַע בּוֹ שִׁנָּי

בְּעוֹדוֹ בְכַפִּי.

וַיִּצְעַק תַּפּוּחִי,

וְרוּחַ לֹא קָם בּוֹ –

נָתַתִּי בוֹ עֵינַי

וָאַכִּיר גַּם דָּם בּוֹ.

חֵי נַפְשִׁי, חָיִיתָ!

חָיִיתָ, אַדְמוֹנִי!

וַאֲנִי חַי אָכַלְתִּי

לְגִילִי וּשְׂשׂוֹנִי.