א    🔗

הוּא אָהַב אֶת עַמּוֹ, לֹא יֹאהַב כֹּה יֶלֶד אֶת אִמּוֹ,

לֹא צַדִּיק אֶת אֱלֹהָיו וְלֹא אֱלֹהִים אֶת הָאָבוֹת;

לֹא יֹאהֲבוּ כָמוֹהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בַּעֲשֶׂרֶת לְבָבוֹת,

גַּם לֹא יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד בְּהִפָּרְדוֹ מֵעִמּוֹ…

כִּי יָשִׁיר עַל עַמּוֹ וְהָיוּ אָז עֵינָיו מְקוֹר מַיִם וְלֶהָבוֹת,

הִמְשִׁילוֹ לְאִיּוֹב שֶׁהֻפְקַר לַשָּׂטָן, לְחֶרְפָּה יְשִׂימוֹ;

בְּאָהֳבוֹ יְלַחֵךְ מֵעַל בְּשַׂר יְהוּדִי הַשְּׁחִין אֲשֶׁר טִמְּאוֹ,

יִקְרָא לוֹ רַכּוֹת: כִּבְשָׂתִי! הַכִּבְשָׂה בֵּין זְאֵבֵי עֲרָבוֹת.

לְאִמִּי הַיָּפָה, לְהענדע, קָרָא בְשִׁירָיו שׁוּלַמִּית,

לָהּ עָרַךְ מִכְתָּבִים בְּדֶרֶךְ הַשִּׁיר, וְהָיָה בָם עַד כְּדֵי לְהָמִית

הָאֵם וְהַיְלָדִים גַּם יָחַד… יֵשׁ אָבוֹא אֶל אָבִי בְטַעֲנָה,

שֶׁגָּדוֹל הָיִיתִי בֵין אַחַי, – אוּלַי לִי אָבִי יְבָרֵר,

מָה רָעָה מָצָא בְאִמִּי, שֶׁאֶת חַיֶּיהָ יְמָרֵר?

דַּוְקָא לָהּ יָשִׁיר נוֹרָאוֹת עַל שְׁחִיטוֹת בְּעָרֵי אוּקְרַיְנָה…

ב    🔗

מָתַי לָמַד תְּנַ"ךְ עַל־פֶּה? תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס וְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל לוּתֶּר?

וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וְכָל מִדְרָשׁ, אֶת שֶׁכְּסְפִּיר וְאֶת הֵינֶה?

מָתַי קָרָא אֶת גּוֹגוֹל? אֶת טוּקִידִידֶס וְאֶת פְּלוּטַרְךְ?

מָתַי גָּרַס הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ? מָתַי נָתַן לְעֵינָיו שֵׁנָה?

בְּהִיר־עַיִן וּגְבַהּ הַמֵּצַח – מֶלֶךְ בִּיקָר לֹא־מְעֻטָּר,

לֹא הָיָה לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, אַךְ כֵּנָה מִלָּתוֹ וּנְקִיָּה;

זֶה עַתָּה נִפְתַּח בֵּית־כִּלְאוֹ, זֶה עַתָּה הַחֶבֶל הֻתַּר,

זֶה עַתָּה נֶחֱלַץ. נַפְשׁוֹ – סוֹעֲרָה נֶפֶשׁ, הוֹמִיָּה.

לֹא רְאִינוּהוּ בַבַּיִת, אַךְ פִּתְאֹם וַיִּנְהֹם – וַנֵּדָע:

הוּא נוֹהֵם עַל סֵפֶר־הַסְּפָרִים וְעָשָׂה עָלֵינוּ הָרשֶׁם:

לֹא יִקַּח מִדִּבְרֵי־נְבִיאִים, רַק יוֹסִיף לָהֶם מִשֶּׁלוֹ שָׁם;

הִשְׁכִּים יוֹם־יוֹם לְבֵית־מִדְרָשׁ, נִצְטָרֵף יוֹם־יוֹם שָׁם לָעֵדָה,

נִתְחַיְּבָה הָעֵדָה בְעֹל תּוֹרָה, וְהוּא, הַאִם פֻּטָּר?

יֵשׁ חֶדֶר בְּחֶדֶר יֵחָבֵא, שִׁיר יָשִׁיר בְּשַׁבָּת… שִׁיר מֻתָּר.

ג    🔗

יְרֵאתִיךָ… מֵעוֹלָם לֹא נִסִּיתִי עַל צַוָּארֶיךָ נְפֹל

כְּנָפְלִי מִדֵּי פַעַם עַל צַוְּארֵי אִמִּי. יְרֵאתִיךָ, אָבִי,

הֲלָךְ־נַפְשְׁךָ, הוּא רָבַץ קוֹדֵר, דַּךְ עַל קַרְקַע לְבָבִי,

כַּעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּכְאֶבֶן אֲשֶׁר שָׁקְעָה בְתוֹךְ הַחוֹל.

רְאִיתִיךָ בְּלֵילוֹת אִבִּי, בְּשִׁמְמוֹן לֵילוֹת, בְּהֵרָדֵם כֹּל

הֵצַצְתִּי בְךָ מִדְּמֶשֶׂק עַרְשִׂי כְאָדָם מֵצִיץ בְּהֵחָבֵא,

הֵצַצְתִּי וְנִזַּקְתִּי… אֲכַלְתִּיךָ אָז בִּרְעָבִי

עַל רוּחֲךָ הַכֵּהָה, עַל יִסּוּרֶיךָ וּמְצָרֶיךָ שְׁאוֹל.

בְּלֵילֹות אִבִּי, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד כָּרָאוּי קְרֹא –

קָרָאתִי אֶת “עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם”, נִשְׂגָב שִׁיר! וָאִירָא

אַחֲרֵי כֵן לְהַבִּיט אֶל פָּנֶיךָ יָמִים וְשָׁנִים;

זֶה שִׁירְךָ, שִׁיר לְלֹא רַחֲמִים, נוֹרָא הוֹד וְנוֹרָא נוֹי,

לֹא נָתַן לִי לִקְרֹב אֵלֶיךָ, אָבִי… יֵשׁ בִּי יִרְאָה

לִמְשׁוֹרְרִים כָּמוֹךָ, וְאִם אָבִי אַתָּה, עִצַּבְתָּנִי.