אֵין כְּמוֹ הַיַּעַר יְרֵא אֲדָמָה.

בִּזְרוֹעוֹתָיו תּוֹמֵךְ אֶת הַשָּׁמַיִם.

גַּם אַתָּה כְּמוֹתוֹ – מֵרִים יָדַיִם.

מֵרִים יָדַיִם. מֵרִים יָדַיִם.

כְּשֶׁדִּמְעוֹת הָעֲנָנִים נוֹחֲתוֹת עַל הַבַּדִּים,

נוֹסְקוֹת כָּל צִפֳּרֵי הַשִּׁיר

כְּשֶׁשַּׁחַר שָׁחֹר מַכְסִיף וְאוֹר מַבְטִיחַ לְהַגִּיעַ.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין טַעַם לְהַרְגִּיעַ.

מָה שֶׁיַּגִּיעַ לֹא מַגִּיעַ.

הַכֹּל מָלֵא עֵינַיִם,

רָחוֹק כְּאִישׁוֹן כּוֹכָב,

מִמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׁב רֵיחָהּ:

שׁוּב שְׁכַב.

שׁוּב שְׁכַב.

שׁוּב שְׁכַב.

25/01/21