כָּל נְיָר הוּא סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַעַר.

דַּפְדְּפִי בִּי, דַּפְדְּפִי:

גַּם אֲנִי הָיִיתִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת.

מוּל הָאוֹר סַעֲרוֹת שֶׁמֶשׁ, יָכֹלְתְּ לִרְאוֹת.

נְאוּמֵי עָלִים יְרֻקִּים וּטְלָלִים,

כְּשֶׁיִּפְצַח פֶּרַח יִפְצְחוּ צִפּוֹר וּפְרִי אַהֲבָה.

הַנְּיָר מֵיטִיב לִזְכֹּר.

נְיָר הוֹלֵךְ וּנְיָר בָּא וְהָאָדָם יִכְתֹוב.

רָצִיתִי שֶׁשְּׂפָתַיִךְ יִגְּעוּ.

מָה לִמֵּד הַנְּיָר כְּשֶׁהָעֵץ נִכְרָת?

לוּלֵא אָבְדָה שְׂפָתוֹ הַיָּם לֹא יִתְרוֹקֵן.

סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת וְעֶפְרוֹנוֹת יָקוּמוּ לִתְחִיָּה

רַק מִי שֶׁלֹּא יָדְעָה – – –