לכבוד ידידי המפואר החכם הנפלא הבלשן המהולל מו“ה יצחק יהודה גולדציהר הי”ו

יושב בשבת תחכמוני בעיר בודאפעשט ליום בואו לשנות זקנה הוא יום י“ב תמוז תר”ע

שמואל אברהם פאזנאנסקי.

את רוב מאמריו וספריו כתב גייגר בשפת אשכנז, אמנם עם זה יש ממנו גם מערכת מאמרים עברים אשר פרסמם על פי הרוב בהחלוץ ליה“ש (חלק ב' – ו') ובארבעת חלקי אוצר נחמד, אשר יצאו לאור ע”י בלומענפעלד, ומעט מהם גם בכרם חמד (חלק ה‘, ח’ וט') ועוד מאמר אחד בהכרמל. והנה כאשר יצאו לאור אחרי מותו כל מאמריו וספריו הקטנים בלשון אשכנז, ואף כאלה אשר היו עדיין בכ"י, בחמשה חלקים, וניתן להם השם הכולל Nachgelassene Schriften, אסף קירכהיים גם את מאמריו העברים והדפיסם בשם “קבוצת מאמרים”, בתור מחלקה ראשונה לחלק חמישי של אספה זאת (ברלין, 1877), אבל קירכהיים לא אסף כל מאמריו המפוזרים, ואף הדפיסם בערבוביא בלי כל סדר ומשטר. חוץ מזה נודע כי בימי גייגר היה המנהג לכתוב מאמרים בתמונת מכתבים אל עורכי המאספים, ולכן על פי הרוב יתנוססו בראש כל מאמר דברים אחדים נכתבים (אל המו"ל), וגם נושא המאמרים הוא מפני זה לא ענין אחד, אבל ענינים מענינים שונים. אמנם כדי שלא לטשטש את קלסתר פני המאמרים מן הצורך להדפיס גם את התחלותיהם וכן לחלק אותם לפי עניניהם.

בהוצאה הנוכחית היוצאת לאור בשנת המאה להולדת גייגר נכנס כל מה שיצא מתחת עטו בעברית, ואף נתחלקו מאמריו לפי תוכניהם לז' מחלקות אלו: I חקירות בחכמת הלשון (ו' סימנים); II סומכוס המעתיק היוני; III על דבר איזה מחלוקות אשר בין הצדוקים והנלוים אליהם ובין הפרושים וכו' (ה' סימנים); IV דברי בקרת אחדים, עם ספרי הגדול (ר"ל אורשריפט) נצמדים (ט' סימנים); V חקירות שונות בתלמוד ובמדרשים (י"ד סימנים); VI חקירות בסופרים וספרים מתקופת ימי הבינים (ט' סימנים); VII ענינים שונים (ז' סימנים). בראש כל מאמר נרשם מקומו בהמאסף אשר שם נדפס בראשונה ואף בהוצאת קירכהיים, שנקראה פה בשם “מהדורא ראשונה” (מלבד המאמרים שלא מצאו להם אצלו מקום, והם מחלקה ה' סי' א־ג‘; מחלקה ו’ סי' ג' ז’־ט' וכל המחלקה השביעית).

בשולי הגליון הוספתי הערות קצרות אשר מטרתן היא: אם להשלים דברי המחבר ע"פ החקירות החדשות שנתגלו על ידי כך, או גם לסתרם ולתקנם. את ההערות האלה רשמתי באותיות המספר, כדי להפרידן מהערות המחבר המסומנות בכוכבים. חוץ מזה הוספתי פה ושם במקום שהיה הכרח לזה בדברי המחבר בפנים ובהערותיו, הוספות קטנות ומראה מקומות, וכל ההוספות הללו סגורות בשני חצאי מרובע. אף ערכתי בסוף הספר מפתחות שונות להקל החפוש בו. ואמנם כל ההערות וההוספות נוגעות רק לפרטים, אשר במה שנוגע לשטתו של המחבר והשקפותיו על השתלשלות דברי ימי ישראל ותורתו ועתידותיו בכלל – כל זה ימצא הקורא משפטי עליהם בתולדותיו.

ש.א.פ.

ווארשא, תמוז, תר"ע.