אֲהוּבָתִי, סְיֶאנָה, בְּטִפְטוּף אַדְמוֹנִי

כִּכַּר הַצֶּדֶף, יָצָאת זֶה עַתָּה

מֵהַפַּלָּצוֹ פּוּבְּלִיקוֹ נִפְרֶדֶת לְשָׁלוֹם

מִגּ’וּידוֹרִיצִ’יוֹ דַּא פּוֹלִיאַנִי

לִפְנֵי הַקְּרָב עִם קַסְטְרוּצִ’יוֹ קַסְטְרָקַנִי, שֶׁבּוֹ נִצַּח.

דָּבָר לֹא נִכָּר בּוֹ, אָמַרְתְּ, מִנִּצְחוֹנוֹ־לֶעָתִיד.

הוּא בּוֹדֵק בִּצּוּרִים בְּשֶׁקֶט רַב

אָמַרְתְּ, לְאַט־לְאַט. הַשָּׁמַיִם כִּמְעַט שְׁחֹרִים

וְהָאוֹר חִוֵּר. אוֹר טוֹב לְצִלּוּם, אָמַרְתִּי

מַחֲזִיק בַּמַּצְלֵמָה חַסְרַת הַבּוּשָׁה אֶל מוּל

הַקִּירוֹת הַחוֹשְׂפִים אֶת סוֹדָם שִׁכְבָה

אַחַר שִׁכְבָה. אָמַרְתִּי, אַרְבַּע שָׁנִים מִקֹּדֶם

מַרְטִינִי נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל מֶמּוֹ מֶמִּי.

מַזָּל טוֹב, אָמַרְתְּ, אֲבָל לָמָּה

כָּל הַשְּׁתִיקָה הַזֹּאת? הַגֶּשֶׁם הַקַּל סִנֵּן אֶת הָעִיר.

בַּגָּלֶרְיוֹת הִתְחַבְּאוּ רַבֵּי־אָמָּנִים שֶׁל פַּעַם.

הַכֹּל כָּאן מֵאִיר כְּמוֹ מִבִּפְנִים, אָמַרְתִּי, חָזָק בְּהַרְבֵּה

מִן הַחִוָּרוֹן שֶׁל מַעְלָה, חֲבֵרִים מֵתִים

אָמַרְתְּ, כָּל־כָּךְ רַבִּים, וּמַה

אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּאן? הִבַּטְתִּי סָבִיב. רֵיק

ריק וְהוֹלֵךְ. אֲבָל, אָמַרְתִּי, הַאִם בֶּאֱמֶת

אֲנַחְנוּ כָּאן, הַאִם בֶּאֱמֶת, אָמַרְתִּי

הָיְינוּ כָּאן?