לוגו
חזון יונה בין העיים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מִנַּיִן עֹז לַיָּם לָשִׁיר בְּעִיר מֵתִים?

לְרוּחַ נְחוּשָׁה – לִקְרֹעַ מֵיתָרֶיהָ?

בַּחוֹף הַזֶּה שִׂחֵק יוֹנָה עִם מַלְאָכִים

וְקוֹנְכִיּוֹת הִצְפִּינוּ תְּפִלּוֹתָיו.

מַבִּיט יוֹנָה בַּחֲרָסִים –

עִקְּבוֹת אֵל־נְקָמוֹת בָּהֶם טְבוּעִים.

הַאִם שָׁמַט חַרְבּוֹ לָאָרֶץ כְּעָנָף שֶׁל תֹּמֶר

בִּרְאוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אֲשֶׁר הָיוּ לְלַעַג?


מִי בֵּית־קְבָרוֹת גֵּאֶה

נָטַע בֵּין חָרְבוֹתַיִךְ, יָפוֹ?

הַמָּוֶת בּוֹ

פּוֹרֵחַ עַל לוּחוֹת שְׁבוּרִים

וּמְפַרְפֵּר בַּהֲדָרוֹ הַמְפֻצָּל

בַּעֲלִיצוּת זוֹעֶמֶת.

מִכָּל פָּסוּק בַּמַּצֵבוֹת

חָכְמָה תְּמִימָה קוֹרֶצֶת.

תְּמֵהַנִי מָה אָבִיב לוֹחֵשׁ פֹּה לַמֵּתִים?

יוֹנָה, יוֹנָה,

אִם בַּחַיִּים חָפַצְתָּ, לֵךְ אֶל עִיר־חַיִּים!

לֵךְ אֶל כְּתָלֶיהָ הַצּוֹלְעִים עַל יְרֵכָם!

רְאֵה בֵּין חֲרַכֶּיהָ אֵיךְ נָשִׁים הָרוֹת

מְפַרְכְּסוֹת בְּשָׂרָן הַדַּל

בְּשֶׁמֶן הַוְרָדִים הַזוֹל וּבְכַרְכֹּם.

הוֹדָן – בְּעֹנִי סַסְגּוֹנִי,

גַּאֲוָתָן – הַטַּף הַמְטֻלָּא וּמְלֻכְלָךְ.

נָשִׁים הָאוֹהֲבוֹת בָּאֵפֶר

נוֹתְנוֹת בְּשָׂרָן בַּחֹשֵׁךְ

וּבְקוּמָן עִם שַׁחַר

עַכְּבִישִׁים זוֹחֲלִים מֵחֵיקֵיהֶן.


עִיר עַל תִּלָּהּ בַּלַּיְלָה –

נֵזֶר־מְנוֹרוֹת בַּעֲלָטָה.

עִיר עַל תִּלָּהּ בַּיּוֹם –

קֵן צִפֳּרֵי בַּרְזֶל וָאֶבֶן.

זָכַרְתִּי שִׁיר הַנְּחָשִׁים בְּגּנּוֹתֶיהָ

וְזֶמֶר מַטְבְּעוֹת הַשּׁוּק בֵּין הַחוֹמוֹת.

מִי כְּסִיל וְלֹא יֹאהַב עִירוֹ,

שֶׁבְּכַפּוֹת רַגְלָיו לִטֵּשׁ אֶת רְצִיפֶיהָ?

אֲנִי, יוֹנָה, אָהַבְתִּי אֶת עִירִי

גַּם נְטַשְׁתִּיהָ.

יּפוֹ זָרָה אֵם לְיוֹם אֶחָד הָיְתָה לִי.

וְלֹא אֶשְׁכַּח, חַסְדָּהּ גַּם יוֹם אֶחָד.

חָזַרְתִּי שְּׂבַע־מַרְאוֹת וְהֶבֶל,

הֲמוּם קוֹלוֹת שֶׁל תּוֹכֵחָה מֵעֲנָנִים

עִירִי,

שְׂרֵפָה עָשְׂתָה בָּךְ כִּבְתוֹךְ בֵּיתָה!

יוֹנָה, יוֹנָה! – קוֹרְאִים לִי יְלָדִים,

הַדָּג שֶׁהֱשִׁיטְךָ לְיַרְכְּתֵי תֵּבֵל

נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת דַּיָּגִים שֶׁל יָפוֹ

וְהוּא נִצְלֶה בָּאֵשׁ!

אָכֵן, עֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת שֶׁל דַּג־יוֹנָה

צָפוֹת בְּשֶׁמֶן רֵיחָנִי כָּבֵד

בְּתוֹךְ יוֹרָה רוֹתַחַת.


יָפָה לֵאלֹהִים הָיִית, עִירִי,

יָפָה כַּלֶּהָבוֹת שֶׁהֲפָכוּךְ לְרֶמֶץ.

וְאֵיךְ אַתְּ מְקַדֶּמֶת אֶת פָּנַי?

פַּעֲמוֹנִים מִכְּנֵסִיּוֹת הָרַחֲמִים

מַכִּים עָלַי שִׂנְאָה

וּמִגְדְּלֵי הַמִּסְגָּדִים צוֹפֵי שָׁמַיִם – בִּשְׁתִיקָה פְּרוּעָה.


אַף־עַל־פִּי־כֵן, יוֹנָה, שִׂמְחָה וְנֹגַהּ

בָּאִים לָרֶשֶׁת אֶת רָזֵי־הַלַּיְלָה:

נוֹשְׁכֵי־הַפִּתָּה הַצְחִיחָה,

הַמְפַצְּחִים זֵיתִים מְרִירִים

פּוֹלְטִים הַחַרְצַנַּים בְּפֶה צוֹחֵק:

בִּסִיר־חֵ’יר, חַוַאגָ’ה, בִּסִיר־חֵ’יר!

עַרְבִיָּה זְקֵנָה עַל מַדְּרֵגָה מְסֻתָּתָה יוֹשֶׁבֶת

כְּשֵׁן בּוֹדֶדֶת עַל הַתֵּל אֲשֶׁר מִנֶּגֶד.

מִכַּף יָדָה הַמְפֻחֶמֶת

נוֹטֵל נֶכְדָהּ הַמְקֻרְזָל

דָג מְטֻגָּן עַל גֶחָלִים

עִם פֶּלַח שֶׁל בָּצָל זוֹלֵג שִׁמָן אָדֹם.

יוֹנָה, יוֹנָה!

עֵינֵי־שְקֵדִים נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ פָטִימָה

וּמֵצַח שֶׁל כַּפַּת־תָּמָר חֲרוּשׁ חִבָּה.

תֵּן בְּכַפָּה מַטְבֵּעַ שְׁחוּק־פָּנִים,

הִיא תַעַנְדֵהוּ עַל לִבָּה כְּסַהַר קָט!


יוֹנָה, יוֹנָה!

עִירְךָ רוֹדֶמֶת טֶרֶם לַיְלָה.

דַם הַשִׂמְחָה נִגָּר בַּמַּרְתְפִים חִוֵר.

צוִיחַת־עֲטַלְפִים כִּבְּתָה אֶת הַנּרוֹת.

אַיָן הָעַלָמוֹת שְׁזוּפוֹת־הַנְּשָׁמָה, יוֹנָה?

וְהַכַּלוֹת הַחַנוּנוֹת וַעַצוּרוֹת־חֶמְדָה

אֲשֶׁר לְקוֹל הָעוּד וְהַטַנְבּור מְחוֹלְלוֹת?

הַמֹהַר מְבוֹשש לָבוֹא אֶל בֵּית הָאָב.

עֵינֵי הַנְעָרוֹת כֵּהוֹת מִצִּפִּיָּה

אֶל חַתָנִים חוֹגְרֵי־תְּשׁוּקָה־וְסַכִּינִים.

הַאִם תָּקוּם עִירְךָ, יוֹנָה,

קַלַת־קַרסל וְרוֹמֶמֶת־צַוָאר

כְּדֵי לָשֵׂאת חֲלוֹמוֹתֶיהָ בִּדְמָמָה

כְּכַד מִן הַבְּאֵר?

עוֹבֵר אֲנִי עַל־פְּנֵי פְּסֵיפָס

שֶׁל רְצָפוֹת כְּתוּתוֹת וּמִשְׁכְּנוֹת עַכְבָּר.

אֵי מְעוֹנָם שֶׁל יְדִידַי שׁוֹחֲרֵי תּוֹרָה?

חַלּוֹן בְּלֹא מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת

תָּקוּעַ בֶּחָלָל וּבַעֲדוֹ

נִגְלִים לִי נִפְלְאוֹת־בְּנִיָּה:

קַשְׁתוֹת־אַבְנֵי־גָּזִית כְּרוּתוֹת־גַּבְנוּן,

כִּפּוֹת פְּצוּעוֹת־חָזֶה עוֹדוֹת־אֵזוֹב

וְעַמּוּדִים קְטוּעֵי־יָרֵךְ הַמְנַסִּים לָקוּם…

וְעַל כֻּלָּם עֲנֶנֶת שֶׁל רֵיחוֹת בִּיבִים.

אֵלִי, אֵלִי!

לִגְדֻלָּתְךָ בֵּין הָעִיִּים הָאֵלֶּה

מַה מַּשְׁמָעוּת וָתֹאַר?

אֲנִי נוֹשֵׂא נַפְשִׁי לְבָרֶכְךָ

וּתְפִלָּתִי גּוֹוַעַת אֲכוּלַת־כִּנָּם!


לַחֲפָצִים מֵתִים אֵין קֶבֶר.

לְעֶצֶב לֹא־אֱנוֹשׁ־זֶה אֵין פּוֹדֶה.

אֲבָל לִבִּי בּוכֶה עַל נַעַל יְתוֹמָה זוֹ,

שֶׁחֵן הָרֶגֶל וְהַשּׁוֹק עוֹד מִתַּמֵּר מִמֶּנָּה.

עַל דְמוּת אִשָּׁה זוֹ הַצּוֹחֶקֶת מִתַּצְלוּם נוֹשָׁן.

עַל רְסִיסֵי רְאִי אֲשֶׁר מַבְהִיק מִבֵּין שָׁדֶיהָ.

כְּתִינוֹקוֹת מֻכֵּי־כָּפָן נִרְאִים

שִׁלְדֵי הָעֵץ וְהַבַּרְזֶל.

כְּמִפְלָצוֹת – עַצְמוֹת־דָּגִים־וּבְהֵמוֹת,

שֶׁכֻּרְסְמוּן חֻמְצוֹת וְטִין.

הַאִם לָהֶם אֹמַר, כִּי יֵשׁ בְּעוֹלָמֵנוּ

סְדִינֵי שַׁחֲרִית עִם רֵיחַ תַּפּוּחִים

וּזְמַן לְנֵצַח־אַהֲבָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ?


יוֹנָה, יוֹנָה!

רוּחַ עַרְבִית גָּרְפָה נְבוּאוֹתֶיךָ

עַד מִפְרְשֵׂי הַחוֹף שֶׁבְּאַשְׁדּוֹד.

פִּרְחֵי הָאֶרֶס בַּחוֹלוֹת הַלָּלוּ צְהֻבִּים הֵם.

זֶה אַלְפֵי שָׁנִים בְּתוּלוֹת

לֹא יַעַנְדוּ אוֹתָם עַל רַקָּתָן.

אַךְ הַפְּרָחִים יִשְׁתּוּ טְלָלִים וְשֶׁמֶשׁ

כְּדַת כָּל צֶמַח הֶחָפֵץ חַיִּים.

יָמִים תְּמִימִים רָתוּק דַּיָּג עַל סֶלַע

וּבְשׁוּבוֹ בְּלֹא שָׁלָל,

אֵין הוּא שׁוֹאֵל לְכַוָּנוֹת־קוֹנוֹ

וּמִתְנַחֵם בַּלְּטָאוֹת הָאֲבֵלוֹת,

שֶׁנִּמְשְׁחוּ שֶׁמֶן־סְפִינוֹת כָּבֵד,

אֲבָל יוֹסִיפוּ לְהַבִּיט בַּתְּכֵלֶת וְלִלְמֹד זִיוָהּ,

מַשַּׁק־הַמִּפְרָשִׂים מַחֲרִישׁ כָּל קֻבְלָנָה

וְרַק שֶׁלִּי – אֵין דֳּמִי לָהּ.