בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ
גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.
בַּמַּדְרֵגוֹת אַתָּה עוֹלֶה לְאַט.
אַתָּה לְבַד
וְהַכְּאֵב
נוֹקֵב, נוֹקֵב!
בִּבְשַׂר־גּוֹפְךָ הוּא מִתְרוֹצֵץ
כִּמְכַשֵּׁף
וְצִפָּרְנָיו בְּךָ נוֹעֵץ.
אֶת מַבָּטְךָ הוֹפֵךְ הוּא לְעָנָָן
וּמִצְחֲךָ לְלַהַב־אֵשׁ לָבָן!
בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ
גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.
בָּשָׂר וָדָם — הָעֶצֶב לוֹ בֶּן־לְוָיָה
וְהַתִּקְוָה — חוֹמַת־מָגֵן וְרַעְיָה.
זוֹ הַתּוֹרָה יָדַעְתָּ בְּעַל פֶּה,
אַף עַל פִּי כֵן אֵין הַכְּאֵב מַרְפֶּה.
עֲקִיצוֹתָיו בְּקִרְבְּךָ רוֹקְדוֹת
כְּמוֹ סִכּוֹת חַדּוֹת.
הוֹלֵךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִקְרָאתְךָ,
קוֹשֵׁר אִתְּךָ שִׂיחָה.
אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: לֹא!
וְהוּא טוֹעֵן:
הָא, כֵּן!
חַכֵּה! יֵשׁ לִי רוֹפֵא חָכָם —
הוּא שָׁם!
בַּמַּדְרֵגוֹת אַתָּה עוֹלֶה לְאַט־ לְאַט
בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ
גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.
הַמְתֵּן, הַמְתֵּן מְעַט!
כִּי רַקּוֹתֶיךָ הֵן סַדָּן לוֹהֵט
וְכָל עָצָב הוֹלֵם בּוֹ כְּפַטִּישׁ כָּבֵד!
לַשֶּׁמֶשׁ שְׁלַח מַבָּט!
מַצַּב־רוּחָהּ כְּמוֹ לִפְנֵי פְּרִידָה:
יָדַיִם הִיא אֵלֶיךָ מוֹשִׁיטָה,
אַתָּה מַחֲרִישׁ וּבְלִי הַסֵּס
לְמַעְלָה מְטַפֵּס…
רָאִיתָ שׁוֹשַׁנִּים וַדַּאי,
אֲשֶׁר נוֹבְלוֹת בְּיֶרַח מַאי:
הֵן מַחְוִירוֹת כָּאֵפֶר,
סוֹפָן הוּא כְּסוֹפְךָ —
שַׁחֶפֶת!
רְאֵה! זוֹ גְוִיָּתְךָ —
הִיא שָׁם בִּקְצֵה הַמַּדְרֵגוֹת, לְמַטָּה!
כֵּן, זֶה הַקֵּץ!
אַךְ מַה לְּךָ? אַתָּה קוֹפֵץ?!
חַכֵּה, חַכֵּה! כְּלוּם הִשְׁתַּגַּעְתָּ?
וְכִי אַבְנֵי־בָּרָד הֻכּוּ רַגְלֶיךָ?
הֵן מְסָרְבוֹת לָלֶכֶת!
אַתָּה מֵאִיץ בָּהֶן: חִזְקוּ רַגְלַי!
וּבְלִבְּךָ אַתָּה לוֹחֵשׁ:
אוּלַי!
בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מִשְּׂמֹאלְךָ
גָּר הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ.
עוֹד מַדְרֵגוֹת מִסְפָּר.
עוֹד מַאֲמָץ זָעִיר!
אַתָּה פּוֹסֵעַ צַעַד־צַעַד. מִתְעַכֵּב.
לַעֲזָאזֵל! הַכֹּל כּוֹאֵב!
מַה תְּסַפֵּר לוֹ? אֵיךְ תַּסְבִּיר?
נִפְתַּחַת דֶּלֶת.
נִסְגֶּרֶת דֶּלֶת.
וְהָרוֹפֵא בְּהַבָּעָה צוֹהֶלֶת
מַקְבִּיל פָּנֶיךָ, כַּמּוּבָן,
כֻּלּוֹ חִיּוּךְ, כֻּלּוֹ לָבָן.
"נָא הִתְפַּשֵׁט, בָּחוּר!…
אָכֵן, בָּרוּר, בָּרוּר,
הַכֹּל זֶה פַּחַד שָׁוְא.
נָא הִתְלַבֵּשׁ עַכְשָׁו!
אַתָּה בָּרִיא כַּשּׁוֹר.
וְשָׂא שָׁלוֹם וָאוֹר!"
לְיַד הַדֶּלֶת
שׁוּב הַבָּעָה צוֹהֶלֶת
כַּמּוּבָן,
שׁוּב הָרוֹפֵא כֻּלּוֹ חִיּוּךְ,
כֻּלּוֹ לָבָן!
“שָׁלוֹם וָאוֹר!”…
אַתָּה כְּבָר טָס!
עוֹד לֹא הִצַּגְתָּ רֶגֶל
בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה
וּכְבָר הִיא מְדַלֶּגֶת
מֵעַל הַתַּחְתּוֹנָה!
הֵיכָן הָלְכוּ פָּנֶיךָ הַחִוְרוֹת?
אַתָּה לוֹחֵץ יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהוֹדוֹת
גַּם לְהַפְצִיר שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח:
“תָּבוֹאִי גַם מָחָר! אֲנִי שֶׁלָּךְ!”
וְהִיא עוֹנָה בְּרֹב חִבָּה:
“אָבוֹא בְּחֵפֶץ לֵב. תּוֹדָה רַבָּה!”