יֵחַם לֵב הַשַּׁחַק פִּתְאֹם

עַל הָאָרֶץ הַמִּתְעַנָּה —

פִּתְאֹם יִכְהוּ פָנָיו זַכִּים

וּמַרְאֵהוּ כְּזָקֵן נַעֲנָה.

שְׁחוֹרִים יִלְבַּשׁ שַׁחַק נוּגֶה

שֶׁמֶשׁ תִּטְבַּע חִישׁ בִּמְצוּלוֹת;

רִמְזֵי־אֵשׁ כְּחִצִּים עוֹבְרִים,

דּוֹבֵר עָב אֶל עָב בְּקוֹלוֹת.

נָבוֹךְ עֵדֶר וַיִּצְטַמְצֵם;

צִפּוֹר חוֹלָה אַט גּוֹנַחַת…

הָאֲגָם — עֲבָרוֹ רַעַד

וּבְקִילוֹנָהּ בְּאֵר שׁוֹחַחַת. —

פִּתְאֹם — צְלִיף בְּשֵׁבֶט־יַהֲלוֹם…

תַּךְ־תַּךְ — מִי־זֶה דּוֹפֵק כָּכָה? —

רְאֵה: הִתְחַלְחֲלָה הַחֹרְשָׁה

וַתִּתְפָּרֵץ בַּאֲנָחָה.

וְשִׁבֹּלֶת אֶל שִׁבֹּלֶת

לָחֲשָׁה סוֹדָהּ, סוֹד־עַצָּבֶת.

שָׁם בְּכוֹס־שׁוֹשָׁן פַּרְפָּר אֻמְלָל

מַר יֵאָבֵק עִם הַמָּוֶת.

שָׁבָה דְמָמָה גְדוֹלָה, קְדוֹשָׁה.

פִּתְאֹם — טִיף־טִיף: הָאֲדָמָה

צוֹפָה, מְלֵאָה תִמְהוֹן־פֶּלֶא,

לִבָּהּ דּוֹפֵק בָּהּ בִּדְמָמָה.

טִיף־טִיף, טִיף־טִיף — וּמְטַר־כֶּסֶף

נִתָּךְ חִישׁ כְּמוֹ מִדְּלָיִים;

יָחֹף רֹאשׁוֹ אָז הַשּׁוֹשָׁן:

הָעֲרָבָה סוֹבְאָה מָיִם!