א 🔗
מַה דַּלָּה זוֹ יֵשׁוּתִי לְעֻמַּת הַתַּעֲלוּמָה
שֶׁל קַדְמַת יְצִירָתִי וְעַרְפְּלֵי אַחֲרִיתִי:
מִשָּׁם יְפַהֵק לִי הָאֶפֶס הַהִיּוּלִי —
זֶה אוֹיְבִי וַעֲמִיתִי…
מֵאֵימַת שְׁחוֹר הַלַּיְלָה אַקְשִׁיב רָז פְּעָמָיו —
וְלִבִּי אָז יְחַבֵּק עֲפַר נְסֹרֶת־חַיִּים:
לוּ יִהְיוּ פְגָעִים רָעִים חֶלְקִי וּמְנָת־כּוֹסִי,
אַךְ לֹא רְקַב הַנְּשִׁיָּה, אָבִי בַּשָּׁמַיִם!
וְאִם אֵינְךָ וְלֹא הָיִיתָ — יֵאוּשִׁי נָא יוֹלִידְךָ
וְתִהְיֶה נֵר לְרַגְלִי וּתְצַוֶּה לִי נֶחָמָה:
כִּי אוֹי לְאִישׁ הַהוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לָנֶצַח!
וְאוֹי לְיוֹרֵד שְׁאוֹל וְלֹא יַעַל מֵאֲדָמָה!
ב 🔗
בַּלַּיְלָה אִוִּיתִיךָ מִבֶּטֶן הַמַּחֲשַׁכִּים
עֵת צִלְלֵי־שְׁחוֹר כִּתְּרוּנִי וְלָחֲשׁוּ עַל מִטָּתִי —
הֵן בָּדָד כֹּה הָיִיתִי — וְנַחֲרַת הַנִּרְדָּמִים
הִכְרִיזָה עַל אָבְדָּנִי וַתַּגְדֵּל אֶת אֵימָתִי…
בַּלַּיְלָה שִׁחַרְתִּיךָ. מֵרָחוֹק נִצְנֵץ מַרְאֶה:
שָׁם תָּעָה אָדָם אוֹבֵד, בְּדִמְמַת לַיִל שְׁחוֹרָה —
וְעֵינַי דֹּם לִוּוּהוּ וָאָנוּד לוֹ מֵרָחוֹק
וּכְאָח לוֹ אָז שִׁוַּעְתִּי: הוֹי, אֵלִי, צַוֵּה אוֹרָה!
וָאֵבְךְ אֶל תּוֹךְ הָאֹפֶל כִּי קוֹלִי לֹא הִרְגִּיזְךָ
וְלָן בְּסֵתֶר־צִלְּךָ קָפָאתָ בֵּין הַנְּצָּחִים,
וּכְמוֹ מֵאָז מִקֶּדֶם עָמַדְתָּ עַל דַּם־דּוֹרוֹת
וְלֹא הִשְׁמַעְתָּ קוֹלְךָ לְאוֹבְדִים וְנִדָּחִים!