כֹּה שָׁקוּף הָיָה עוֹרוֹ שֶׁל מֵצַח,

פְּנִימָה עוֹרְקִים גָּעֲשׁוּ

וּמַחֲשָׁבוֹת הִשְׂתָּרְגוּ

וַיַּרְבּוּ סְעִיפִים בַּנֵּצַח.

בִּצְבְּצוּ גְדוּשִׁים הַכְּתָמִים,

הִתְנַפְּחוּ, הֵכְחִילוּ וְהִוְרִידוּ,

וּכְשֶׁעָיֵף וְדֻכָּא מִפְּגָעִים –

הִתְכַּוֵּץ הָעוֹר וּבָלְטוּ־הֶעֱמִיקוּ

בְּשׁוּרוֹת הַקְּמָטִים.

גַּבּוֹת קְשׁוּתוֹת – הֻרְמוּ, וְעַפְעַפַּיִם –

יָרְדוּ בַלָּאט לְסוֹכֵךְ עַל עֵינָיִם.

אֶת פִּי־אֲנִי עִקַּמְתִּי

וְעֵינֵי־הָאֵשׁ הִפְעַלְתִּי,

וְלֹא הוֹעִילוּ כָל אִשִּׁים, –

חשֶׁךְ, חֶנֶק וּמְצָרִים.

וּבֻעוֹת פָּרְחוּ מִנֶּגֶד,

הָפְרְחוּ וְשׁוּב חָזְרוּ

טְעוּנוֹת סַמֵּי הַמֶּגֶד

שֶׁל רִפְיוֹן־הָאֲבָרִים;

כָּךְ בֻּעוֹת פָּרְחוּ מִנֶּגֶד

וּמִכָּל הָעֲבָרִים.

נִנְעֲצוּ לְחֵיק בָּשָׂר – צִפָּרְנַיִם שֶׁגִּדַּלְתִּי,

טָחֲנוּ כָל זֻהֲמָה – טוּרֵי שִׁנַּיִם שֶׁצִּחְצַחְתִּי,

וְכִעוּר זָעוּם רָקַד אֶת מְחוֹל לֹא־שֵׂאת,

לֹא יָכֹלְתִּי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, זֹאת יוֹתֵר לָשֵׂאת.