לוגו
אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ!
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

ביום הופיע אור פני אדנינו הקיר"ה בווילנא


1

אָשְׁרֵךְ עִיר וִוילְנָא מִי יוֹדֵעַ יַבִּיעַ

מֶלֶךְ רִבְבוֹת־עָם בָּךְ שֵׁנִית יוֹפִיעַ

מֶלֶךְ אוֹר אֲרָצוֹת לָךְ שֵׁנִית יָאֵר;

אַלְכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי שֵׁנִית תֶּחֱזִיהוּ

שַׁלִיט רַחֲבֵי תֵבֵל אַתְּ וִוילְנָא תַּנְוִיהוּ

אַלְכְּסַנְדֶּר – וִוילְנָא! אָשְׁרֵךְ אֵין דֵּי בָאֵר!


2

פִּצְחוּ הָרֵי וִוילְנָא רִנַּת שָׁמַיִם

וּשְׂאוּ גִּבְעוֹת לִיטָא זִמְרַת כַּפַּיִם

רָנֵּי כּוֹכָבִים קַו שֶׁמֶשׁ בִּנְגּוֹהַּ;

שֶׁמֶשׁ הַצְּדָקָה גַּם לָכֶם הִגִּיהַּ

וּגְדוֹל הַנְּשָׁרִים לָכֶם עוּף הִגְבִּיהַּ

מֶלֶךְ אֶל דַּרְכֵי־יָהּ לִבּוֹ גָבוֹהַּ!


3

אִם מוֹשֵׁל צַדִּיק, מוֹשֵׁל טוּב שָׁמַיִם

טוּב מָרוֹם נִגְלָה לָךְ וִוילְנָא פַּעֲמַיִם

מַה טּוֹב גּוֹרָלֵנוּ – שִׁירוּ זַמֵּרוּ!

מַה – סִרְיוֹנֵי־אֵשׁ לָבְשׁוּ חוֹמוֹתֵינוּ2

אוֹר נֵרוֹת רִבּוֹאוֹת – לִמְאוֹר מַלְכֵּנוּ

וּתְהִלּוֹתָיו מֵהֶם הָהֵל גָּבֵרוּ!!


4

גָּבַר אַלְכְּסַנְדֶּר! טוּבָךְ מִכָּל מֶלֶךְ

תַּשְׁוֶה עַם דַּל וָרָב, עָשִׁיר וָחֵלֶךְ,

מַהֲלָלֶיךָ לַמְהַלְּלִים יֹאמְרוּ: דֹּמּוּ!

אוֹצָר מָלֵא חֶסֶד חַדְרֵי לִבֶּךָ

רָמוּ דַרְכֵי צִדְקָךְ כִּמְרוֹם נַפְשֶׁךָ

וּמְסִלּוֹת אַרְצָךְ רָאוּ – וַיֵרֹמּוּ!


5

בִּגְבֹהוֹת אֵלֶּה הֲלִיכוֹת לָךְ עַתָּה

אַךְ מֵרוּם צִדְקָתָךְ תַּשְׁפִּיל שׁוּר מַטָּה

הַמָּךְ בַּעֲמָמֶיךָ תֵּרֶא עָנְיֵהוּ –

“הֶאָח!” יַעֲנוּ לָךְ פִּיּוֹת אַלְפֵי אֶלֶף

הוּא גַם מִסְפַּר הַלְּבָבוֹת – אֵין בָּם סֶלֶף

אֵין לֵב בַּעֲבָדֶיךָ לֹא לָךְ הִנֵּהוּ!!


6

אַף כִּי לֵב בַּת־יַעֲקֹב חוֹסַת צִלֶּךָ

יוֹשֶׁבֶת מֵאָז בִּגְבוּלוֹת אַרְצֶךָ

עוֹבַדְתָּךְ בִּלְבַב תֹּם, מִבְּלִי לֵב שֶׁקֶר;

עֵינָךְ צוֹפָה אַךְ טוֹב – גַּם לָהּ סַבּוֹתָ

וּבְלִבָּךְ רוֹאֶה אֱמֶת – בָּה בִּינוֹתָ

וַתַּעֲנֵק גַּם לָהּ מִטּוּבָךְ אֵין־חֵקֶר!!


7

אֶל כָּל מַלְכֵי־אֶרֶץ כִּסֵּא וָכֶתֶר

שֵׁבֶט, שִׁלְטוֹן, וּמִשְׂרָה, דַּי וָיֶתֶר

אַךְ לֵב טוֹב אֵל טוֹב יִתֵּן לִבְחִירֵהוּ!

לִבְחִירָךְ אַלְכְּסַנְדֶּר אָנָּא אֱלוֹהַּ!

יָהּ אֵל־יִשְׂרָאֵל רָם עַל כָּל גָּבוֹהַּ!

אָנָּא הָבָה נָּא כֹּל יִשְׁאַל לִבֵּהוּ!!


8

וּפְתַח לִשְׁאֵלָתוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמֶיךָ

כַּשַּׁעַר פָּתַחְנוּ לוֹ תַּחַת שָׁמֶיךָ

(אוֹת לֵב יַעֲקֹב כַּשַּׁעַר לוֹ פָּתוּחַ)

וּכְמוֹ כֻּלּוֹ אוֹר, תָּאִיר לוֹ פָנֶיךָ

וּכְנֵרוֹתָיו – תָּשִׂים עָלָיו עֵינֶיךָ

כַּעֲטַרְתּוֹ – עַטְּרֵהוּ טוֹב מִכָּל רוּחַ!!


9

שִׁמְעָה שַׁדַּי בִּרְכַת פִּינוּ וּרְצֶנָּה

וּשְׁאֵרִיתָהּ מִלִּבֵּנוּ תִּדְלֶנָּה

כִּי תוֹדָה וּבְרָכָה מָלֵא רוּחֵנוּ!

רַב טוּבוֹ לַכֹּל – זָכְרָה לוֹ אֱלוֹהַּ!

חַסְדּוֹ לַשָּׁפֵל – תִּרְאֶה מִגָּבֹהַּ

וּתְרוֹמֵם קַרְנוֹ עַל כָּל בִרְכוֹתֵינוּ!!


המדבר לכבוד מלכו ועמו ליום בוא אדונינו הקיר“ה ות”מ לעירנו ווילנא. ש“ק כ”ז תשרי. שנת ועתה עיני רָאָתְךָ לפ"ק.



  1. הכרמל שנה ראשונה ט' 15.  ↩

  2. בבוא אדונינו הצדיק ורב־חסד הקיר“ה ות”מ לעירנו ווילנא, התנדבו נדיבי בני עמנו, והעמידו שער גדול, בנוי לתפארת מלכות, על יד רחוב היהודים היוצא אל רחוב אשכנז (דייטשע שטראסע) אשר בו יעבור המלך יצוא ושוב דרך השער הזה, ועל ראש השער עטרת תפארה ממעל לשם הקיר“ה הכתוב על המשקוף משני עבריו, מעשה ידי אמן, והשער בלילות עוטה אור נרות כשלמה, מראשו ועד רגליו ומכל עבריו מסביב. וגם מנורות עשויות מחוטי ברזל תלויות ברוח על פני כל אורך הרחוב הזה, מלאות אור־אש מתלקחת, ־ וכל המחזה כולו אומר: ”אור זרוע לצדיק – ולישרי לב (עבדיו) שמחה!"  ↩