יֵשׁ פֶּרַח בַּמִּדְבָּר, מַלְכִּי,
פֶּרַח לָבָן וַעֲנָקִי.
יִדְמֶה הוּא לְכוֹכַב־פְּלָאִים
הַמְבַצְבֵּץ בֵּין הַסְּלָעִים.
בַּלַּיְלָה הוּא נִפְתָּח. עִם שַׁחַר
לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא נִסְגָּר.
תָּמִיד־תָּמִיד יַבִּיט מִזְרָחָה
וּשְׁמוֹ הוּא “נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר”
אוֹמְרִים, כִּי נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר
פָּרְחָה לְפֶתַע וְגָדְלָה
מִדִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל הָגָר,
שֶׁנֶּעֶזְבָה עִם עוֹלָלָהּ.
זוֹ הִיא הָגָר הַחֲמוּדָה!
כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד יַלְדָּה
עַל גּוֹרָלָהּ בָּכִיתִי מַר.
אֲבָל עַל נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר
אֵין זֵכֶר כְּלָל בָּאַגָּדָה!
אַךְ יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי בְּצִלָּהּ
יָשְׁבָה הָגָר הָאֻמְלָלָה,
עַד שֶׁמַּלְאָךְ בְּהִיר־כְּנָפַיִם
הֶרְאָה לָהּ מַעְיָן שֶׁל מַיִם.
כֵּן, הַתַּנַ"ךְ, בָּחוּר יָקָר,
הוּא סֵפֶר מְעַנְיֵן מְאֹד,
לְצַעֲרִי הַזְּמַן קָצָר,
וְיֵשׁ לוֹמַר אֶת הָעִקָּר!
וּבְכֵן, מַלְכִּי, עִם זֶה הַפֶּרַח
יָצָאתִי זֶה מִכְּבָר לַדֶּרֶךְ
וּלְגַנְּךָ הֵבֵאתִי שַׁי
שָׁמוּר בִּצְרוֹר שָׁלֵם וָחָי.
מַלְכִּי הַטּוֹב וּבַעְלִי,
יָפֶה הַפֶּרַח לְהַפְלִיא!
יְהִי שָׁתוּל הוּא מֵעַכְשָׁו
בְּגַן הַמֶּלֶךְ עִם אֶחָיו.
הוֹ, כַּמָּה מְאֻשָּׁר אַפִּי,
מַלְכִּי הַטּוֹב וְהָאָדִיב!
רֵיחוֹת כָּל הָעוֹנוֹת יֵשׁ בּוֹ:
גַּם סְתָו, גַּם קַיִץ, גַּם אָבִיב!
נִשְׁתֹּל אֶת נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר
בְּלֵב גַּנִּי הַמְפֹאָר!
אָבִי, אָבִי!
עֵינֵי הָעֶלֶם עֲצוּמוֹת הֵן!
רַגְלֵי הָעֶלֶם אֲדֻמּוֹת הֵן!