לקרב ביהודיה. לזכרו של מ. ז.

הִזְהִיבוּ שִׁבֳּלִים,

הַיּוֹם רִבְעוֹ פִּלֵּחַ

מְלוֹא־אוֹרָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ בְּהָקִיץ.

זָחֲלוּ מְשֻׁרְיָנִים,

הַזְּחָלִים הַלָּלוּ.

וּבַשָּׂדוֹת הִזְהִיבוּ שִׁבֳּלִים.

וּבַשָּׂדוֹת, בְּקוֹבְעֵי פְּלָדָה

פָּשַׁט הַחָאקִי.

בִּירִיקַת־רִמּוֹן קַשְׁתִּית

קֻלַּל מַבּוּל הָאֵשׁ;

הָעֲמָדוֹת הוּרְעָפוּ,

טוֹן לֹא־לוֹ פָּגָז אִשְׁאֵשׁ.

הִזְהִיבוּ שִׁבֳּלִים,

עוֹד רֶגַע זָהֳרָן לָכַד הַלַּהַב,

הַקְּרָב לֻפַּת בָּאֵשׁ,

הַשִּׁבֳּלִים צָנְחוּ

וָאֵפֶר.

רִאשׁוֹן הַטַּנְקִים נֶעֱצַר,

טַנְק כְּגֹלֶם מְשֻׁרְיָן הוּא,

דֻּפַּק בּוֹ בְּשִׁרְיוֹן וַיֵּעָתַר.

עֲשַׁן הַפִּיאַט הִתְאַבֵּךְ,

עָשָׁן הוּא נֶאֱבָךְ

וּבְשַׂר־אָדָם צָלוּי, חֹרָךְ…

עוֹד פִּיחַ בַּשָּׂדוֹת

אָז נָח.

הָעֶרֶב רַד –

שְׁעַת־גּוֹרָל בּוֹ תָּךְ.

הַיּוֹם אֶת שְׁלשֶׁת רְבָעָיו הוֹקִיעַ,

הַיּוֹם לַחְמָם לוֹחֵם הוֹגִיעַ

וַיְצֻנָּן בַּהֲפוּגָה.

עַל דִּמְמַת הַהֶרֶג

הֶחֱלִיק בְּגַלְגִּלָּיו זֶה רֶכֶב

סִמָּנוֹ מָגֵן־דָּוִד

וּמוּל חֶצְיוֹ שֶׁל סַהַר

הֻפְנוּ פְּתָחִים

הַמָּוֶת הֶלְאָם.

רַק עוֹד אֶחָד שָׁאַר

שָׁכוּב בַּתְּעָלָה.

זֶה גוּף בְּבָשָׂר עֻצַּב.

וּמִי מֵהַשְּׁחוֹרִים דָּאַג

חֲלוֹץ גַּם נְעָלָיו.

הַגּוּף שָׁחוֹר, נָקוּד בְּדָם

סָבִיב עָטָה הָאֵלֶם אֵין־גַּוָּן.

אֵי זֹהַב שִׁבֳּלִים?

אֵי זֹהַב־אֵשׁ הַלּוֹחֲמִים?

מִתְּעָלָה,

הוּא הֹעֲלָה,

תּוּגַת הֶמְיָה דָּמִית.

נָפַל לוֹ בַנּוֹפְלִים

וְהוּא הָיָה טַנְקִיסְט.