הֶחָכָם פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא

רַב גָּאוֹן בְּעִירוֹ פּוּמְבְּדִיתָא

עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים עָמַד עוֹלָמוֹ:

עַל פַּת לַחְמוֹ

עַל מִשְׁנָתוֹ

וְעַל אִשְׁתּוֹ.

כְּתוֹסֶפֶת שֶׁל נוֹי לְאֹרַח חַיָּיו

הָיָה עוֹד לָרַב

עַכְבָּר עָנָו

בִּכְלוּב שֶׁל זָהָב.

וְהָרַב פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא,

אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ פֶּפִּיתָא

מִכָּל יְפֵהפִיָּה בְּפוּמְבְּדִיתָא.

הוּא כִּרְכֵּר סְבִיבָה וְרָגַשׁ

וּבְאָזְנֶיהָ לָחַשׁ

אַגָּדוֹת מִן הַמִּדְרָשׁ

וְאֶת שִׁיר הַשִּׁירִים זִמֵּר לָהּ

בְּקוֹל שֶׁל זָמִיר מְבֻיָּשׁ,

וְיוֹמוֹ שֶׁל הָרַב חָלַף כַּחֲלוֹם

בְּיֶרַח הַדְּבַשׁ.

וּבִשְׁבִיל לְחַזֵּק אֶת בְּרִיתוֹ

עִם אִשְׁתּוֹ

הָיָה קוֹנֶה לָהּ מִדֵּי יוֹם

מַתָּנָה קְטַנָּה

כְּגוֹן יַהֲלוֹם

אוֹ פְּנִינָה

אוֹ לַחַג הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

אַדֶּרֶת־פַּרְוָה.

וְאֵשֶׁת הֶחָכָם מִפּוּמְבְּדִיתָא

הָרַבָּנִית הַחֲסוּדָה פֶּפִּיתָא

גַּם הִיא, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל

קוֹנָה הָיְתָה לְבַעֲלָהּ הַמְהֻלָּל

תַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה,

אוֹ עוּגַּת תַּפּוּחִים אֲפוּיָה,

אוֹ פַּשְׁטִידַת־חֲצִילִים טְרִיָּה.

אוֹ בַּקְבּוּק כָּבֵד מִן הַיַּיִן הַקַּל,

כָּאָמוּר, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל.

אוּלָם הָרַב הַגָּאוֹן פַּפִּישׁוֹן

אָב לְחָכְמָה וּבָקִיא בְּחֶשְׁבּוֹן

הִצְלִיחַ לִקְבֹּעַ

שֶׁעַל אַף מַעֲמָדוֹ הַגָּבוֹהַּ

הָיְתָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ נְמוּכָה,

מַמָּשׁ הִפּוּכָהּ

שֶׁל רָמַת צְרָכָיו,

כָּרָאוּי לְרַב.

יָדוֹ לֹא הִשִּׂיגָה, כִּמְעַט,

לְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן לַחַיָּט,

לָאוֹפֶה, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְלָכֵן הָרַב הַנַּעֲרָץ,

נֶאֱלַץ לְשַׁלֵּם בִּשְׁטָר.

אֲבָל בְּבוֹא הַזְּמַן,

הַקָּרוּי זְמַן פֵּרָעוֹן,

שׁוּב לֹא הָיָה מְזֻמָן

וְלָכֵן הוּא פָּנָה לָעַכְבָּר הַקָּטָן

וְאָמַר לוֹ: יְדִידִי כַּרְסְמוֹן,

לֵךְ לַחַיָּט, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְכַרְסֵם אֶת הַשְּׁטָר

הֶחָתוּם

בַּחֲתִימַת יָדִי!

כַּרְסֵם אֶת הַסְּכוּם,

כַּרְסֵם אֶת שְׁמִי

וְהִצַּלְתָּ כְּבוֹדִי

בְּקֶרֶב עַמִּי!

הָעַכְבָּר הֶאֱזִין,

אֶת הָרֶמֶז הֵבִין

וּבְשֵׁן חָרוּצָה

אֶת רְצוֹן

הָרַב הַגָּאוֹן

בִּצַּע.

אֲבָל כְּשֶׁנּוֹדַע הַמַּעֲשֶׂה הַזָּר

שֶׁל פַּפִּישׁוֹן, וְהָעַכְבָּר

כֻּנְּסָה מוֹעֶצֶת פּוּמְבְּדִיתָא,

שֶׁדָּנָה בַּנִּדּוֹן וְהֶחֱלִיטָה:

אָמְנָם, קְהַל הַחֲסִידִים נִדְהַם

שֶׁרַבָּם פַּפִּישׁוֹן פָּגַע קְצָת בִּכְבוֹדָם,

אֲבָל עִם זֹאת, מִן הָרָאוּי לְהַדְגִּישׁ,

כִּי עָוֶל נַעֲשָׂה לָאִישׁ,

שֶׁכֵּן, בִּגְלַל מְדִינִיּוּת הַשָּׂכָר

עַל כָּרְחוֹ שִׁלֵּם הָרַב כָּל דָּבָר

בַּחֲתִימָה עַל שְׁטָר.

אֵי־לָזֹאת, בַּל נִכְעַס

חֲלִילָה וְחַס

שֶׁרַבֵּנוּ הָיָה לְכַיָּס.

אֲבָל, לְשֵׁם לֶקַח, הַמּוֹעָצָה הֶחֱלִיטָה

לִשְׁאֹל אֶת רַבָּהּ שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא

מַה הוּא, הָרַב הַנִּכְבָּד, הָיָה עוֹשֶׂה,

לְמִקְרֶה שֶׁעַכְבָּר

שֶׁכָּזֶה

הָיָה בָּא לְכַרְסֵם, חֲתִימָה עַל שְׁטָר?

וְאָמְנָם, שָׁאֲלוּ אֶת הָרַב פַּפִּישׁוֹן

וְהַלָּז הֱשִׁיבָם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

אֲנִי בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, רַבּוֹתַי,

לְיַד כָּל חֲתִימָה, עַל הַבּוּל,

הָיִיתִי מַעֲמִיד חָתוּל.