עֵינַי, שֶׁהֵן עֵינֵי אִמִּי, אָכְלָה הַצִּפִּיָּה.
יָצָאתִי בְּעִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם.
בֵּין שִׁבֳּלֵי כַּסְפִּית סוֹאֶנֶת
רָאִיתִי אֶת צִלִּי כִּרְאוֹת יָדִיד.
מִי שֶׁחָזָה בְּדִידוּת כֹּה מְאֻשֶּׁרֶת,
בָּרָא אֶת זֶה הַלַּיְלָה.
וְאַתְּ, אֲשֶׁר לָבַשְׁתְּ תִּקְוָה כְּמוֹ שִׂמְלָה שֶׁל חַג,
דָּעַכְתְּ כְּנֵר מִנְּשִׁיקָה שֶׁל רוּחַ,
נִיחוֹחַ שְׂעָרֵךְ הֶחֱלַפְתִּי
בְּרֵיחַ סִרְפָּדִים וַאֲזוֹבִים.
לִנְחִירַי קָרָאתִי דְּרוֹר
וְהֵם הִבִּיעוּ רֶטֶט־תַּאֲוָה
לָלֶכֶת עִמָּדִי וּלְרַחְרֵחַ חֹפֶשׁ.
הָיִיתִי סַדָּן יָבֵשׁ עוֹרֵג אֶל לִבְלוּבוֹ.
כַּנְפֵי עָנָף נָבְטוּ מֵעַצְמוֹתַי.
רֹאשִׁי הִגְבִּיהַּ עַד צַמֶּרֶת.
וְאַתְּ, שֶׁכָּל טֵרוּף קָסַם לָךְ כְּחִזָּיוֹן שֶׁל טֶבַע,
בְּאִוַּלְתִּי הָעַלִּיזָה מָצָאת צִדּוּק וָטַעַם.
בִּשְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁל בְּרָקִים פָּנַיִךְ הִתְרַסְּקוּ.
אָבַדְתְּ בֵּין הַטִּפּוֹת.
גּוּפֵךְ פָּרַח וְרַק יָדֵךְ שָׂרְדָה לִי לִפְלֵטָה.
בְּחֹסֶר וַדָּאוּת כֹּה מְשַׁכְנַעַת הִיא נֶאֱחֶזֶת בִּי:
כְּכָל שֶׁעַז חֶפְצָה לְהִנָּתֵק
כֵּן הִיא נִצְמֶדֶת לִזְרוֹעִי…
עַכְשָׁו אַתְּ מִתְהַפֶּכֶת בִּשְׁנָתֵךְ:
בַּחֲלוֹמֵךְ אַתְּ נַעֲרָה גִּדֶּמֶת.
הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד בַּסִּמְטָאוֹת שֶׁל יָפוֹ
חָפוּז וְגַחְלִילִי.
פָּנַס מַפִּיל פְּנִינִים אֶל שְׁלוּלִיּוֹת.
תָּמָר, הַשּׁוֹבֵבָה מִטְּרִיפּוֹלִי, רוֹכֶנֶת וְאוֹסֶפֶת.
עוֹד רֶגַע הִיא אֵלַי תִּקְרַב
אֶת כַּף יָדִי אֲנִי אֶפְרֹשׂ לָהּ.
בְּאֶצְבָּעוֹת מְהֻרְהָרוֹת תָּעוּג עָלֶיהָ כְּפַרְפָּר:
“אַתָּה שָׁבוּי” – תֹּאמַר לִי –
אַתָּה נוֹדֵד וְאֶשְׁנַבְּךָ נוֹדֵד אִתְּךָ.
בֵּין פִּתּוּלֵי הַחֲרִיצִים שֶׁל זוֹ הַכַּף
אֵין סוֹד.
לָכֵן חֲלוֹמוֹתֶיךָ יְשֵׁנִים ואַתָּה עֵר.
פֹּה, עַל גַּב יָדְךָ אִבְּדוּ עֵצָה הַשְּׁבִילִים.
לָכֵן וְרִידֶיךָ מִשְׁתַּתְּקִים לְפֶתַע,
כְּתַב הָעֲתִידוֹת מַחֲוִיר
נְבוּאָתִי שֶׁלִּי כֹּחָהּ נֶחֱלָשׁ.
אוֹרֵחַ זָר מוֹשֵׁךְ בְּמַרְפְּקִי."
“הַזֶּרֶת, הוֹי הַזֶּרֶת!” – מוֹסִיפָה תָּמָר,
הִיא כְּמוֹ הֵצִיצָה בְּנַפְשִׁי.
נָכוֹן! הַזֶּרֶת שֶׁבְּיַד שְׂמֹאלְךָ
עוֹלָה עַל כָּל מַה שֶּׁצִּפִּיתִי מֵאָדָם
שֶׁהוּא שַׁרְווּל בְּלִי יָד.
מַה נִפְלָאוֹת אֲנִי קוֹרֵאת בָּהּ?
עִקַּר סְגֻלָּה שֶׁלָּהּ הִיא עֲדִינוּת־הַנֶּפֶשׁ
שֶׁלֹּא תֵּדַע פְּשָׁרוֹת כְּמוֹ חֲמוֹר,
וְאִם תִּשְׁמַע בַּעֲצָתִי תִּתְּנֶנָּה בַּעֲצִיץ בַּרְזֶל!
אַף כִּי אַתָּה בַּרְנָשׁ חָפְשִׁי,
וְאִם תַּרְשֶׁה לִי: עֶבֶד נִרְצָע לַחֹפֶשׁ,
כָּל פַּעַם שֶׁנֶּחְשָׂף דְּבַר־מָה לְלֹא תּוֹעֶלֶת,
כְּגוֹן כָּנָף דּוֹאָה עַל פְּנֵי הַיָּם,
אוֹ צֵל־עָנָן עַל צֶלַע־הַר,
אוֹ אֶבֶן שֶׁפָּנֶיהָ סוּס אוֹ אַיָּלָה,
אוֹ שֶׁלֶד שֶׁל לֹא־דָּג וְלֹא־צִפּוֹר,
אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת זִרְתְּךָ שָׁמַיְמָה וְכוֹבֵשׁ
הִתְפָּעֲמוּת הַלֵּב… הַגֶּשֶׁם כְּבָר פָּסַק, שָׁלוֹם!"
הַגֶּשֶׁם לֹא פָּסַק. אֲנִי צוֹעֵד בְּעִקְּבוֹתָיו.
קִלּוּחָ דָּם לָבָן נִתָּךְ מִן הַמַּרְזֵב
וּמִתְפַּלֵּג לִשְׁפִיפוֹנִים רוֹתְחִים.
מִתַּחַת עַמּוּדֵי אַרְמוֹן יָשָׁן וּשְׁבוּר־צְלָעוֹת
חוֹלֶפֶת מִטְרִיָּה שֶׁל אַרְגָּמָן רָטֹב:
חוֹלַת־הַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי שָׁלְחָה לִי שַׁי
אֲשֶׁר מֵגֵן עָלַי מִפְּנֵי נַזֶּלֶת.
בְּחֹם גָּבוֹהַּ הַשְׁרָאָה צְפוּנָה, יַקִּירָתִי,
וְלַהַט עֲלוּמִים בָּעִלָּפוֹן.
אֵין הָרָטֹב יָרֵא מִגֶּשֶׁם
וְלֹא הַמְטֹרָף מִטֵּרוּפוֹ.
אִם אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת לְיָדֵךְ, שִׁלְחִי כְּפָפָה!
אֲנִי רוֹקֵד אִתָּה בֵּין הַטִּפּוֹת הַמְנַגְּנוֹת,
מַכֶּה רֹאשִׁי בָּאֲפֵלָה,
אָשְׁרִי שָׁלֵם.
הִנֵּה, רִבּוּעַ־אוֹר נִפְתָּח.
זוֹ דֶּלֶת מוֹעֲדוֹן לֵילִי
וּסְעָרָה שֶׁל בֹּשֶׂם וְעָשָׁן
פּוֹלֶטֶת נְעָרִים וּנְעָרוֹת…
מָה עַז הַחֵשֶׁק לְחַבְּקָם!
הַדֶּלֶת שָׁבָה וְנִסְגֶּרֶת.
זְרוֹעִי תְּלוּיָה בַּחֲשֵׁכָה…
עִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם נֶעֶלְמוּ.