אָז יִשְׁטְפוּ גַלֵּי חַשְׁמַל תֵּבֵל־אֵל וּמְלֹואָהּ

וּמֵת הַחשֶׁךְ אָז; – יוֹם־שֶׁמֶשׁ וְלֵיל־נְגֹהוֹת,

וְכֻלָּם סְבוּאֵי־אוֹר וְעֵינֵי כֻלָּם רוֹאוֹת –

וְזִיו זָרוּעַ עַל כָּל בּוֹר וּפִנַּת־שׁוֹאָה.

וְאָז תִּתְעַלֵּף פִּתְאֹם נֶפֶשׁ יָפָה, תּוֹעָה

וְכָלְתָה אֶל הַצֵּל, עֵינֶיהָ לֵאוֹת נוֹהוֹת

אֶל רָזֵי אֹפֶל פֶּלִאי בְּמִסְתְּרֵי מַחְבּוֹאוֹת –

אַךְ הָהּ! גַּם שָׁם יַדְבִּיקָהּ זִיו וְעַיִן רוֹאָה!

וּזְעָקָה תִפְרֹץ אָז מֵעֶרְיַת מַחֲשׂוֹף גָּדוֹל:

– "הוֹי, הַחֲשֵׁךְ, אֵל, וְנִמְלָא עוֹלָם קִסְמֵי־סְתָרִים,

כִּי עֻרְטַל עַד הַיְסוֹד וְחָזוֹן חָדַל חָדֹל;

שְׁטָפָנוּ מַבּוּל־אוֹר – וְנִגְלָה קְלוֹן הַחַיִּים!

הוֹי, הָצֵל בִּכְנַף לֵיל, כַּסֵּנוּ בְצֵל הֲרָרִים –

וְנָשׁוּב תְּעוֹת וְהַאֲמֵן, שֵׂאת עַיִן לַשָּׁמָיִם!