עֵת נִשְׁמַת הֶחָזוֹן

אֱלֵי מַעְלָה מוֹשְׁכָה,

מְגַיְּסָה שָׁם בְּאוֹן

אוֹר גּוֹרֵשׁ חֲשֵׁכָה.

דֶּרֶךְ כְּלָל גַּם הַטַּל

מִתְלַוֶּה אֶל הָאוֹר.

זֶה רַעֲנֵן לֵב יוּכַל,

וְיַסִּיג צֵל שָׁחוֹר.

נֶפֶשׁ אָז מִתְעַלֵּית,

נַחַת גַּם לֶחָזוֹן –

אָז טְנָאִים עַל מִלֵּאת,

וְהַיֶּזַע יָרֹן.

אַךְ גַּם יֵשׁ. כֵּן, גַּם יֵשׁ.

בִּשְׁבִילֵי הַקְּבוּצָה

אִם תָּנוּד נְשָׁמָה

לִתְחוּמָהּ לְחוּצָה –

רַק עָצְבָּהּ יִשָּׁמַע.

כְּשִׁקְמָה בוֹדֵדָה

בַּחוֹלוֹת אֵצֶל יָם

תִּתְפַּלֵּא, לֹא תֵדַע –

אֵיךְ סְבִיבָהּ כֹּל נָדַם.

וְשִׁכְחָה נִכְנְסָה

לְמֹחוֹת הָרוּחוֹת,

וְעַצֶּבֶת כְּמוּסָה

רַק יֵדְעוּ לְתַנּוֹת.

וְהַנֶּשֶׁף לַיּוֹם

יְצַפֶּה בְתִקְוָה,

וְרַק אֵלֶם יִתְרֹם

זֶה הַיּוֹם שֶׁגָּוַע.

וְתוֹקִיר פִּנָּתָהּ

וְתֵלֵךְ לְעֶבְרָהּ

עֲמוּסַת עֲלָטָה,

בַּת תֻּפֵּי הַחֶבְרָה.