(למלאת 800 שנה להולדת הרמב"ם)

בְּבֵית מִדְרָשִׁי,

וְרֵעַי תָעוּ כְבָר בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת;

וַאֲנִי, אֲחוּז מִסְתּוֹרִין, עוֹדִי שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת

בִּשְׁלַבֵּי־קֹדֶשׁ אֱלֵי עָל. בַּחֲלוֹמִי:

וְאֵלִי־אָבִי, רוֹמֵז לִי מִמְּרוֹמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

עִם כְּרוּבִים אַמְתִּיק סוֹד בִּנְגֹהוֹת־לַיְלָה

מַה־נִכְסְפָה נַפְשִׁי! וּבַדְּמָמָה שַׁי־לָהּ

כְּפִרְחֵי־כֶסֶף נוֹפְלִים הַכּוֹכָבִים…

וּבוֹכֶה לִבִּי בִי וְרָן הוּא בַאֲהָבִים

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וְיֵשׁ וּכְאִלּוּ אֶשְׁמַע רִנַּת־רָז עֲדִינָה,

וּכְצָמֵא אֵשְׁתְּ בִּדְמָמָה קֶסֶם הַמַּנְגִּינָה,

וּכְאִלּוּ קוֹל זֶה יוֹצֵא מִבֵּין כְּרוּבֵי אָרוֹן;

וְאָז עֲלוּף סוֹד־לַחַשׁ אֶעֱמֹד, אַאֲזִינָה,

וְנַפְשִׁי יוֹצְאָה, כְּמֵהָה, לִקְרַאת זוֹ הָרִנָּה —

וּכְהֵד לְעֻמָּתָה אֶעֱנֶה גַם אֲנִי בְּגָרוֹן,

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

בְּעֹל מִצְוָה וּבְעֹל תּוֹרָה רְתוּמָה נַפְשִׁי —

וְאֵין עַבְדוּת, אֵין מַעֲמָסָה…אַהֲבָה תִמְלָאֵנִי,

בַּכֹּל וְסָבִיב חֶסֶד־בּוֹרְאִי תִרְאֶה עֵינִי,

וּכְשִׁכּוֹר לֹא מִיַּיִן, כְּמֶלֶךְ גֵּא וְחָפְשִׁי

בְּהַזְיוֹתַי אֵתַע…

גַּם אַתְּ, בַּת־שִׁירִי, רָז־פָּז לִי תִלְחָשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וּפֶתַע —

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה פָגְעָה בְעוֹלָמִי

וַיַּחְדְּרוּ קוֹלוֹת־חוּץ: — "הָהּ, מַה לְךָ שָׁם בַּכֶּלֶא? —

שָׁם קַדְרוּת־שְׁחוֹר; וּפֹה יָאִירוּ אוֹרוֹת־פֶּלֶא,

פְּרֹץ, עֶלֶם בַּעֲלוּמֶיךָ, אֶל הַזִּיו וְהַזֹּהַר,

גַּם אַתָּה לֵךְ בְּדֶרֶךְ הָלְכוּ בְנֵי הַנֹּעַר,

וְלָמָּה שְׂשׂוֹן חַיֶּיךָ יִבֹּל פֹּה וִיסֹעַר?" — — —

וַיֶּהֱמֶה לִבִּי בִי וּכְיַיִן תָּסַס דָּמִי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

וַיְהִי מֵאָז לְבָבִי כִשְׂדֵה־קֶטֶל נוֹרָא

וּבְכַף הַקֶּלַע נִקְלְעָה נַפְשִׁי זוֹ הַטְּהוֹרָה,

כִּי הִנֵּה צִלְצְלֵי־שָׁמַע יִקְרְאוּ בְקוֹלָם:

— "קוּם, בָּחוּר, מַה־לְךָ שָׁם? — צֵא, צֵא לְרַחֲבֵי עוֹלָם:

שָׁם אוֹר וְעֹנֶג, יֹפִי וְהַשְׂכָּלָה;

וּבֵית מִדְרָשְׁךָ — שׁוּר, כְּבָר מָט וּבָלָה!"

וְיֵצֶר־טוֹב יְדַבֵּר בַּמִּסְתָּרִים:

— "אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יִתְעוּ כָל הַנְּעָרִים,

כִּי חַטָּאת רוֹבְצָה שָׁם… — וְלָמָּה תִנְהַם בְּאַחֲרִית?

פֹּה מָעוֹן לָךְ; וְשָׁם — הַשָּׂטָן יֶאֱרֹב לְהַכְרִית!"

וּקְרָב־הַיְצָרִים אָז הִתְלַקַּח בְּלִבִּי —

עוֹדֶנִּי צָעִיר, כְּקָנֶה רַךְ בְּאִבִּי…

וְשׁוּב, בַּת־שִׁירִי, אַט אֵלַי תִּגָּשִׁי:

— "אַל תַּעֲזֹב מִשְׁכַּן־יָהּ; וְשָׁם — חִישׁ תְּהִי לְבָעֵר;

פֹּה — פֹּה בְּקַן־הַקְּדֻשָּׁה, נָא הִשָּׁאֵר —

בְּבֵית מִדְרָשִׁי!"

וּכְפַרְפָּר נִמְשָׁךְ אַחַר זִיו־שַׁלְהָבֶת

נִגַּשְׁתִּי אֶל אֲרוֹן־הַסְּפָרִים תְּפוּשׂ־מַחֲשָׁבֶת,

כְּמוֹ נָגְעָה יָד בִּי וַתְּבִיאֵנִי שָׁמָּה

וַתִּרְמֹז לִי: — “מְצָא לָךְ מָזוֹן פֹּה לַנְּשָׁמָה!”

וְהִנֵּה נִגְלוּ לִי לְפֶתַע בֵּין הַסְּפָרִים

כְּרָכִים גְּדוֹלִים, רְחָבִים וְנֶהְדָּרִים,

בְּטוּר יַעֲמֹדוּ, צוֹפִים וְאוֹצְלִים הוֹד וּמוֹרָא —

הֵן אֵלֶּה הָיוּ סִפְרֵי “מִשְׁנֵה־תּוֹרָה”

“הַיָּד הַחֲזָקָה” לַאֲדוֹן הַחֲכָמִים, —

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה לִי מְזוֹנִי לְאֹרֶךְ יָמִים…

הַדְּמָמָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ גָּדְלָה אָז כִּפְלַיִם —

וַאֲנִי — דִּמְיוֹנִי עָף בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם…

וּ“שְׁמוֹנָה פְּרָקִים” אָז וּ“מוֹרֵה־הַנְּבוֹכִים”

לִי פָתְחוּ שְׁעָרִים לִ“שְׁאֵלוֹת הַנְּצָחִים”

גַּם יוֹם, גַּם לַיְלָה בְּסִפְרֵי רַמְבַּ"ם יָלִין רֹאשִׁי

בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

כָּךְ עָבְרוּ נְעוּרַי בְּאָהֳלֵי דָת וָדַעַת

וּבְלִבִּי — תּוֹרַת־אֵל בְּיַד־קֹדֶשׁ שָׁם נוֹטַעַת

כָּל פֶּרַח־חֵן, צִיץ־חֶמֶד, מוּסָר טוֹב וְלֶקַח —

וַיָּבֹא כָל זֶה בִי כִדְבַשׁ וּכְיֵין־הָרֶקַח…

וְכָכָה אַחֲרֵי־כֵן יָצָאתִי לְרַחֲבֵי עוֹלָם.

לֹא הוֹלִיכוּנִי שׁוֹלָל רַעֲמֵי־שָׁוְא בְּקוֹלָם…

וְאִם סַלּוֹתִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה לִי בַחַיִּים

וָאָשִׂים רֶסֶן בְּפִי כָל תַּאֲווֹת וּמַאֲוַיִּים,

שְׁאָר־רוּחַ נֵעוֹר בִּי וַיֹּאחַז בָּם וּלְכָדָם —

לִי דְבָרוֹ הָיָה נֵר — דְּבַר רַמְבַּ"ם, גְּאוֹן הָאָדָם,

וּמְזֻיַּן־נִשְׁקוֹ זֶה לָקַחְתִּי לִי קַרְנַיִם

הִלָּחֵם עִם כָּל רֶשַׁע־כֶּסֶל שֶׁבַּחַיִּים,

בְּצֵאתִי נַעַר רַךְ וְתָמִים

מִבֵּית־מִדְרָשִׁי.