עֲתַר־עֲנַן־הַקְּטֹרֶת עָלָה מִן הַמַּחְתָּה

כְּאֵדֵי־תְּכֵלֶת עַל הָהָר עִם שָׁחַר,

וְשִׁירַת־הַכֹּהֲנִים — שְׁכִינַת־הוֹד לְקַחְתָּהּ

יָרְדָה מִנִּי רוֹם עֲטוּיָה מַעֲטֵה־צָחַר.

וַיִּפְצַח רִנָּה אָז הָעוּגָב רְוֵה־מַנְגִּינוֹת

וְקֶרֶן־פָּז אָז סִלְסְלָה אֹדֶם־זְהַב־שְׁפַתָּיִם;

וּבְעַד הַחַלּוֹן חָדְרוּ סְנוּנִיּוֹת עֲדִינוֹת

וְצִפְצוּף קֹדֶשׁ לָמוֹ כְקוֹל בְּנֵי־שָׁמָיִם!

וְנִדְמָה רֶגַע: כְּאִלּוּ חָלַף שְׁאוֹן־הַחַיִּים

וְעִם אֶרְאֶלָּיו יָרַד אֵל בְּעַרְפְּלֵי־טֹהַר;

מִמְּצוּלוֹת־לֵב כַּפְּרָחִים פּוֹרְצִים מַאֲוַיִּים,

טְבוּלִים בְּטַל־הַיַּלְדוּת, רְחוּצִים בְּאוֹרוֹת־זֹהַר;

וַיְהִי בַלְּבָבוֹת חַג וְעַל רֹאשׁ־הָעָם הַשָּׁמֶשׁ,

וּרְסִיסֵי דִמְעוֹת בְּדֹלַח נוֹצְצוּ בָעַפְעַפָּיִם…

וַיִּשְׁכַּח אָדָם אָז אֶת חַיָּיו — חַיֵּי רֶמֶשׂ —

וַיִּכְרַע נִכְנָע דֹּם וְעֵינָיו לַשָּׁמָיִם.