לזכר ב.נ. סילקינר ז"ל

כּוֹאֵב יֶלֶד קָטָן, בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן.

עֵינָיו — אוֹיָה, לִבִּי נִפְצָע מִמַּבָּטָן!

אֵלִי, אָב הָרַחֲמִים! אַפְּךָ אֵיךְ לֹא יִחַר

אִם מִכְּאֵב וּזְעָקָה גְרוֹן הַיֶּלֶד נִחַר?!

בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן בְּכִיָּה זָרָה, מָרָה;

אִמּוֹ הִרְגִּיעַתּוּ, שָׁרְקָה לוֹ גַם שָׁרָה —

שָׁוְא עֲמָלָהּ! — בּוֹכֶה, בּוֹכֶה יֶלֶד קָטָן,

עֵינָיו, נוּגוֹת, תּוֹבְעוֹת רַחֲמִים בְּמַבָּטָן!

בְּעַד הַחַלּוֹן צוֹפֶה לֵיל־אֲפֵלָה זוֹעֵף,

וְהַקָּט הַיֶּלֶד בּוֹכֶה מַר וְכוֹאֵב;

עֹנֶשׁ־מִי פֹה יִסְבֹּל פָּעוּט בְּלִי הֲפוּגָה?

מִי פֹה שָׁתַל עֵץ הַצַּעַר וְהַתּוּגָה?

מָרוֹם אֶשָּׂא עֵינִי: — רוֹבְצָה שָׁם חֲשֵׁכָה.

וּמִתְעַנֶּה יֶלֶד, בּוֹכֶה מַר חֵלֵכָה;

לִבִּי יֶהֱמֶה עָלָיו, לִבִּי בִי יִשָּׁבֶר:

יֶלֶד אֻמְלָל זֶה בִכְאֵבוֹ יֵרֵד קָבֶר…

פִּתְאֹם מִן הַחוֹרִים, מִכָּל סְדָק וּפִנָּה

עָלוּ וְהוֹפִיעוּ דְמֻיּוֹת אוֹמְרוֹת קִינָה…

וְהַלַּיְלָה נוֹרָא, וְהַיֶּלֶד בּוֹכֶה.

וְעֵינַי צוֹפוֹת, דּוֹמְעוֹת, וְלִבִּי מוֹחֶה, מוֹחֶה.