כֻּלָּם מֵתוּ, כֻּלָּם נִפְטְרוּ לְעוֹלָמָם —

וַאֲנִי יְחִידִי תוֹעֶה;

וּבְהִתְעוֹרֵר בִּי גַעְגּוּעִים, אֵשֵׁב דּוּמָם

עִם זִכְרוֹנוֹתַי וְלִבִּי נוֹהֶה.

כֻּלָּם מֵתוּ. כָּל הַיָּקָר נִכְחַד מִן הָעוֹלָם —

וַאֲנִי עוֹד בֵּין הַחַיִּים נוֹדֵד;

כִּי אִיעַף — אֶפְרֹשׂ כַּפַּי אֶל הַנֶּעֱלָם:

“הוֹי, כַּסֵּנִי־נָא גַם אָנִי, הֵלֶךְ בּוֹדֵד!”

יָדַעְתִּי: לַיְלָה יָבֹא וַאֲנִי בָאֹפֶל —

וְיָרְדוּ אֵלַי קְרוֹבַי, כְּמוּסִים וְנַעֲלָמִים,

וְרָמְזוּ לִי לַגֹּבַה: "נְגֹהוֹת בָּעֲרָפֶל;

עֲזֹב גַּיְא שָׁפָל זֶה, אִתָּנוּ עוּף לָרָמִים!" —

אָז אֶפְרֹשׂ אֵבֶר, אֵרוֹם, אָעוּף אֶל הַנְּצָחִים;

וְלֹא יָבִין אָדָם בִּי, כִּי דַרְכִּי לָמוֹ זָרָה,

כִּי בוֹדֵד אֲנִי פֹה וְנִשְׁכָּח בֵּין נִשְׁכָּחִים…

אַךְ אֵי־שָׁם בְּעוֹלָם אַחֵר יוֹפַע לִי נְהָרָה…

וְיָמִים כִּי יִנְקֹפוּ, עִדָּן וְעִדָּנִים,

וְנָפַל זְהַב חֶזְיוֹנִי כְגֶשֶׁם עַל אֲדָמוֹת

וּפָרְחוּ אָז בַּלְּבָבוֹת רִגְשׁוֹת אוֹר־עֲדָנִים

וְעָרַג אָז כָּל לֵב וְשָׁאַף אָז לָרָמוֹת.

אָז יִזְכְּרוּ הַבּוֹדֵד — תָּעָה בֵין הַחַיִּים —

וְנָהֲרוּ אֶל קִבְרִי לְהַסִּיךְ עָלָיו דִּמְעָה;

וַאֲנִי אָז מֵעוֹלָמִי אָעִיף עַיִן

וְאֶצְהַל לְמוּלָם מֵעַל סַף הַבְּלִימָה…