בְּגַנָּהּ פּוֹסַעַת חֶרֶשׁ

בַּת־הַשַּׂר בְּאוֹר־עַרְבַּיִם;

מֵאַרְמוֹן מַגִּיעַ מַטָּה

קוֹל כְּלֵי־זֶמֶר וּמְצִלְתַּיִם.

"דַּי, עָיַפְתִּי! לְזָרָא לִי

שׁוּב לִרְקוֹד הַיּוֹם כְּאֶמֶשׁ

עִם אוֹתָם דּוֹבְרֵי־הַחֹנֶף

הַמְדַמִּים אוֹתִי לַשֶּׁמֶשׁ!

קָץ בַּכֹּל לִבִּי מֵרֶגַע

שֶׁהֲלוֹם בַּרִאשׁוֹנָה בָּא

זֶה אַבִּיר עִם מַנְדּוֹלִינָה,

שֶׁמָּשְׁכָה אוֹתִי אֶשְׁנַבָּה.

בְּעָמְדוֹ זָקוּף כָּאֶרֶז,

וְעֵינָיו הִקְרִינוּ אוֹר גֵּא,

הוּא דָּמָה בְּאוֹר־יָרֵחַ

לַקָּדוֹשׁ הָרָם גֵאוֹרְגֵי".

כֹּה חוֹשֶׁבֶת דוֹנָה קְלַרָה,

וּפִתְאֹם נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ,

וְהִנֵּה אַבִּיר־הַחֶמֶד

שֶׁהָגְתָה בּוֹ – לְפָנֶיהָ.

יָד בְּיָד, בְּשִׂיחַ־לַחַשׁ,

הֵם פּוֹסְעִים לְאוֹר־יָרֵחַ;

לִקְרַאתָם צוֹחֶקֶת רוּחַ

וּוְרָדִים יַרְעִיפוּ רֵיחַ.

הַוְּרָדִים יַרְעִיפוּ רֵיחַ,

כְּחִצֵּי־אַמוּר יַבְהִיקוּ.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

מַה פָּנַיִךְ כֹּה הִסְמִיקוּ?

"יַתּוּשִׁים יֵשׁ כָּאן, דּוֹד־נֶפֶשׁ,

מְצִיקִים לִי בִּנְשִׁיכוֹת הֵם;

לִי שְׂנוּאִים מוֹסְקִיטִים אֵלֶּה

כִּיהוּדִים אַרְכֵי־הַחֹטֶם".

– "הוֹ, הַנִּיחִי לַמּוֹסְקִיטִים

וִיהוּדִים, – בְּנַחַת סָח הוּא.

רִבְבוֹת פִּרְחֵי הַלֹּבֶן

מִשְּׁקֵדִים סָבִיב צָנָחוּ.

רִבְבוֹת פִּרְחֵי הַלֹּבֶן

בְּזִיוָם הַכֹּל הִגִּיהוּ.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

הֲאֻמְנָם לִבֵּךְ שֶׁלִּי הוּא?

"כֵּן, אֹהַב אוֹתְךָ, דּוֹד־נֶפֶשׁ;

נִשְׁבָּעָה אֲנִי בְּיֵשׁוּ,

שֶׁאוֹתָם אַנְשֵׁי־בְּלִיַּעַל,

יְהוּדִים, נַפְשׁוֹ בִּקֵּשׁוּ".

– הוֹ, הַנִּיחִי־נָא לְיֵשׁוּ

וִיהוּדִים – בְּנַחַת סָח הוּא.

נִצָּנֵי הַחֲבַצֶּלֶת

כְּחוֹלְמִים בָּאוֹר זָרָחוּ.

כְּחוֹלְמִים בָּאוֹר זָרָחוּ –

וְעֵינָם אֶל שְׁמֵי־הַשֶּׁלֶו.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

הַנִשְׁבַּעַת אַתְּ בְּלִי סֶלֶף?

– "אֵין כָּל סֶלֶף בִּי, דּוֹד־נֶפֶשׁ:

הֲרֵי בִּי אֵינָהּ נוֹזֶלֶת

אַף טִפָּה מִדָּם שֶׁל מַוְרִים

וִיהוּדִים – חֶלְאַת־הַחֶלֶד".

– הוֹ, הַנִּיחִי־נָא לְמַוְרִים

וִיהוּדִים – בְּנַחַת סָח הוּא –

וּמוֹלִיךְ אוֹתָהּ בְּנֹעַם

לְסֻכַּת־הֲדַס בָּאָחוּ.

בְּרִשְׁתוֹת חֶמְדָּה וָחֵשֶׁק

עֲטָפָהּ מֵרֹאשׁ עַד מֹתֶן.

מַה קְּצָרוֹת מִלּוֹת־הַלַּחַשׁ,

וּנְשִׁיקוֹת – מַה אֲרֻכּוֹת הֵן!

הַזָּמִיר שׁוֹפֵךְ שִׁיר־מֶתֶק,

וְנִשְׁמַת שׁוֹמְעָיו נָמוֹגָה;

מְקַפְּצִים בְּגִיל בָּעֵשֶׂב

גַּחְלִילִים בִּמְחוֹל־הַנֹּגַהּ.

בַּסֻּכָּה גוֹבֵר הַשֶּׁקֶט…

בָּהּ דְּמָמָה עַתָּה שׂוֹרֶרֶת;

לִפְרָקִים נִשְׁמָע רַק לַחַשׁ

בֵּין הֲדַס חָכָם לְוֶרֶד.

אַךְ פִּתְאֹם הֵדֵי־תִּזְמֹרֶת

הִתְפָּרְצוּ לְתוֹךְ הָאֵלֶם –

וְנֵעוֹרָה דוֹנָה קְלַרָה

וְחָמְקָה מִידֵי הָעֶלֶם.

"הוֹי, קוֹרְאִים לִי שָׁם, דּוֹד־נֶפֶשׁ,

אַךְ בְּטֶרֶם תַּעַזְבֵנִי,

נָא גַּלֵּה לִי נֹעַם־שְׁמֶךָ,

שֶׁנִּסְתַּר עַד־כֹּה מִמֶּנִּי".

הָאַבִּיר, בִּצְחוֹק שָׂמֵחַ,

מְנַשֵּׁק יְדֵי הַדּוֹנָה,

מְנַשֵּׁק מִצְחָהּ וּפִיהָ

וּמֵעִיף עֵינוֹ אַרְמוֹנָה.

“אֲהוּבֵךְ” – הוּא סָח בְּנַחַת,

כְּמַטִּיף טִפּוֹת הַכּוֹסָה –

"בֶּן גָּאוֹן מֻפְלָג הוּא: רַבִּי

יִשְׂרָאֵל מִסָּרָגוֹסָה".