תְּפִלָּה עַל אוֹיְבִי, שְׁיַּחְזֹר מִשְּׂדֵה־קֶטֶל:
קַלְגָּס מְּרֻפָּט, שְׂרִיד גְּיָסוֹת,
מֻרְדָּף עַל צַוָּאר וְחַיָּיו לוֹ כְּנֵטֶל
וְהַלֵּיל לוֹ סִתְרָה, בּוֹ יֹאבֶה לַחֲסוֹת –
אֶל בֵּיתוֹ, אֶל בֵּיתוֹ בַּמַּחְשָׁךְ יְשָׂרֵכָה,
הַשְּׁבִילִים יֶאֶדְמוּ מִדָּמוֹ אֲשֶׁר זָב,
וּבַיַעַר יִרְבַּץ וִיקַנֵּא, – מַה חֵלֵכָה! –
בַּחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּשְׁלַו –
וְיָבוֹא אֶל נָהָר, לְדַרְכּוֹ אָץ בְּשֶׁטֶף,
דּוֹמֶה: נָס כָּל גַּל מִפָּנָיו לְלֹא־קוֹל,
וְיַשְׁלִיךְ לִמְצוּלָה קַרְדֻּמּוֹ – וּּכְחֶתֶף
יִשְׁחֶה עַל מֵימָיו שְׁתֵּי כַּפַּיִם לִטֹּל, –
שְׁתֵּי כַּפָּיו, דָּם שָׂבְעוּ, אֲמוּנוֹת עֲלֵי מַחַץ,
תִּפְלָצוֹת, שֶׁזַּרְעָן אַךְ מִיתוֹת וּמַכְאוֹב,
וּבְפִיו הַטָּמֵא יִדְבַּק בֶּן־הַשַׁחַץ
לְכַבּוֹת אֵשׁ־הַשְּׁאוֹל, שֶׁקְּרָבַיִם תִּצְרֹב; –
יִשְׁטֹף מַגָּפָיו, בּוֹסְסוּ מִבְּלִי־הֶרֶף
עִסַּת הַמֹּחוֹת וְרֶטֶשׁ כָּל גֵּו,
זַוְעַת פְּעוּטִים שֶׁהֻגְּרוּ אֱלֵי־חֶרֶב,
נָשִׁים שֶׁבֻּתְּקוּ וְנִצְחָן יֵז שׁוֹטֵף; –
וְיִקְרַב אֶל הָעִיר, בָּהּ רָאָה אוֹר בַּחֶלֶד,
טֵרוּפוֹ שֶׁבָּעַיִן יָלִיט בַּמִּסְתּוֹר,
וְיִכְלָא בִּגְרוֹנוֹ בְּעוֹדָהּ מְחַלְחֶלֶת
שַׁאֲגַת הַחַיָּה, שֶׁקֹּרָא לָהּ דְּרוֹר: –
לְבַל תִּפְגְּשֵׁהוּ אִמּוֹ שֶׁחִבְּלַתּוֹ,
תִּצְוַח אֲיֻמּוֹת וְתִסּוֹג לְאָחוֹר,
אַחְיוֹתָיו מִפָּנָיו תְּנוּסֶינָה כִּי חַתּוּ,
יַלְדָּתוֹ הָרַכָּה וּבְנוֹ הַבְּכוֹר –
וְשׁוֹכֶבֶת־חִיקוֹ מִלְּפָנִים, זְרוֹעוֹתַיִם
בִּבְרָכָה כִּי תִּפְשֹׁט לַַבָּא מֵרָחוֹק –
לְבַל אָז יִגְוַע דְּבָרָה עַל שְׂפָתַיִם,
יַחֲזֹר אֶל לוֹעָה וְיַחֲנֹק, וְַיחֲנֹק – –
תְּפִלָּה עַל אוֹיְבִי: כִּי יָבוֹאָה בְּשַׁעַר
עִירוֹ הַמְאֻוָּה, יַךְ לִבּוֹ הָאָרוּר:
תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו גַּל־מַפֹּלֶת, שְׂרִיד־סַעַר,
תִּּשְׁמַעְנָה אָזְנָיו זְעָקָה וְתַמְרוּר. –
יָעוּט עַל עִיֵּי־חֳרָבוֹת וּמַפֹּלֶת,
הִי־תַנִּים כְּזִמְרָה לְעֻֻֻֻֻֻֻֻֻֻֻֻֻמַּת יְלֵלוֹ.
יְבַקֵּשׁ בָּם בֵּיתוֹ, יִנְבֹּר בָּם כְּחֹלֶד,
יָאֹר אֶתְמוֹלוֹ, אֶת יוֹמוֹ וְלֵילוֹ;–
כּוֹשֵׁל יְהַלֵּךְ וּמִישׁוֹר לוֹ כְּפַחַת,
כֶּלֶב שׁוֹטֶה בּוֹ יִפְגַּע וְיָנוּס,
עוֹף־הַשָּׁמַיִם יַרְעִיד מִתּוֹךְ פַּחַד,
יַמְרִיא לִמְרוֹמִים וְיִצְרַח לוֹ בְבוּז; –
וְאוֹתָהּ הַמְּצוּלָה, קַרְדֻּמּוֹ בָּהּ הִשְׁלִיךְ הוּא,
לֹא תִּבְלַע הַמַּתָּת, תִּשָּׂאֶנָּה עַל גָּל.
עֲדַי־עַד כִּי יִטֹּל אֶת כַּפָּיו – וְיָשִׂיחוּ
הַמַּיִם, אָדְמוּ, תּוֹעֲבַת הַנָּבָל! –
תְּפִלָּה עַל אוֹיְבִי: כִּי יֹאבֶה הוּא מַפֹּלֶת
חַיָּיו בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְנַּשּוֹת,
יִתְנַעֵר מֵאֶבְלוֹ, יָקוּם וְיִטֹּל אֶת
רֵעוֹ הַיָּשָׁן: קַרְדֹּם הֶעָשׁוֹת, –
וְיַקְצִיעַ קוֹרוֹת לְבֵיתוֹ כִּי אֵינֶנּוּ,
לְבַיִת חָדָשׁ, מִקּוֹדְמוֹ הוּא יִשְׂגַּב,
תְּפִלָּה עַל אוֹיְבִי: בִִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנּוּ
וּבִבְנוֹ צְעִירוֹ יַצִּיב דַּלְתוֹתָיו.
תְּפִלָּה עַל אוֹיְבִי… אֵי תְּפִלָּה לֹא אַבִּיעַ
עַל אוֹיְְבִי הַנּוֹרָא, אֶת חַיַּי הוּא פִּגֵּל;
הִשְׁמִיד אֶת אַחַי, לִי כִּבָּה אוֹר רָקִיעַ,
אֵי קְלָלָה אֲיֻמָּה לֹא לָמַדְתִּי קַלֵּל?
בְּלֵילוֹת־נְדוּדִים, חֶשְׁכָתָם כֹּה הִבְעִיתָה,
הִרְבֵּיתִי תְּפִלּוֹת עַל אַחַי לְדוֹבֵב.
לִתְפִלּוֹת עַל אַחִים, הַגּוֹרָל, לֹא שָׁעִיתָ,
שְׁעֵה, לְמִצְעָר, לִתְפִלָּה עַל אוֹיֵב!