וַיְהִי בַּשָנָה הַשְלִישִית לְחַיֵי מֹשֶה וּפַרְעֹה יוֹשֵב אֶל שֻלְחַנוֹ לֶאֱכוֹל בַּצָהֳרָיִם וְאֶלְפַּרְעֹנִית אִשְתּוֹ הַמַלְכָּה יוֹשֶבֶת לִימִינוֹ וּבִתְיָה בִתּוֹ יוֹשֶבֶת לִשְׂמֹאלוֹ וּמֹשֶה יוֹשֵב בְּחֵיקָהּ, וּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּשְנֵי בָנָיו וְכָל שָׂרֵי הַמְלוּכָה יוֹשְבִים מִסָבִיב. וַיוֹשֶט מֹשֶה אֶת יָדוֹ אֶל רֹאש פַּרְעֹה וַיָסַר מֵעָלָיו אֶת עֲטַרְתּוֹ וַיְשִׂימֶנָה עַל רֹאשוֹ. וַיִרְאוּ הַמֶלֶךְ וְכָל הַשָׂרִים אֶת מַעֲשֵׂה הַיֶלֶד וַיִתְמְהוּ אִיש אֶל אָחִיו. וַיאֹמֶר פַּרְעֹה אֶל שָׂרָיו: מַה דַעְתְּכֶם עַל הַדָבָר הַזֶה וְעַל מִשְפַּט הַיֶלֶיד הָעִבְרִי הַזֶה? – וַיַעַן בְּלְעָם וַיאֹמַר: אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, זְכָר נָא אֶת חֲלוֹמְךָ אֲשֶר חָלַמְתָּ זֶה יָמִים רַבִּים וְאֶת אֲשֶר פָּתַר לְךָ עַבְדֶךָ; וְהִנֵה זֶה הוּא הַנַעַר הָעִבְרִי, אֲשֶר עָלָיו נִבֵּאתִי לָךְ. וְעַתָּה אִיעָצְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, לְקַדֵם אֶת פְּנֵי הָרָעָה וּלְהָמִית אוֹתוֹ כְרֶגַע פֶּן יִקַח אֶת מַלְכוּתְךָ מִיָדֶךָ וְיַחֲרִיב גַם אֶת אַרְצֶךָ. –

וַיאֹמֶר פַּרְעֹה אֶל בִּלְעָם: אֶקְרָא נָא לְכָל חַכְמֵי מִצְרַיִם וְשוֹפְטֶיהָ וְאֶשְמָע מַה בְּפִיהֶם בַּדָבָר הַזֶה, וְאֵדַע הֲיֵש מִשְפַּט מָוֶת לַנַעַר אִם לֹא. וַיִשְלַח פַּרְעֹה וַיִקְרָא לְכָל חַרְטֻמָיו וַחֲכָמָיו וְשוֹפְטָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶר עָשָׂה מֹשֶה הַקָטָן וְאֶת אֲשֶר יָעַץ עָלָיו בִּלְעָם הַקוֹסֵם, בִגְלַל הַדָבָר הֲזֶה; וַיְבַקֵש מֵהֶם כִּי יְחַווּ גַם הֵם דֵעָם: מַה מִשְפַּט הַנַעַר בְּעַד מַעֲשֵׂהוּ זֶה אֲשֶר עָשָׂה. וּמַלְאַךְ ה' נִגְלָה לְפַרְעֹה בִּדְמוּת אֶחָד מִשָׂרָיו וַיאֹמֶר לוֹ: אִם עַל הַמֶלֶךְ טוֹב יְצַוֶה וְיָבִיאוּ נָא אֶבֶן שֹהַם וְגַחֶלֶת־אֵש וְיָשִׂימוּ אֶת שְתֵּיהֶן לִפְנֵי הַנָעַר. וְהָיָה אִם יִשְלַח יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַשֹהַם יֵש בּוֹ דַעַת וּבֶן־מָוֶת הוּא, וְאִם אֶת הַגַחֶלֶת יִקַח לוֹ – לֹא בְדַעַת הֵסִיר אֶת הָעֲטָרָה מֵעַל ראֹש הַמֶלֶךְ וְאֵין לוֹ מִשְפַּט מָוֶת. – וַתִּיטַב הָעֵצָה הַזאֹת בְּעֵינֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְשָׂרָיו וַיַעֲשׂוּ כֵן. וַיְהִי כַאֲשֶר שָׂמוּ לִפְנֵי מֹשֶה אֶת הַשֹהַם וְאֶת הַגַחֶלֶת וַיוֹשֶט יָדוֹ לָקַחַת אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה, וַיִדַח הַמַלְאָךְ אֶת יַד מֹשֶה מֵעַל הַשֹהַם. וַיִקַח מֹשֶה אֶת הַגַחֶלֶת, וַתֵּצָרֵב יָדוֹ וַיִתְקָעֶהָ בְּפִיו וַתִּכָּוֶה גַם לְשוֹנוֹ, וּמֵאָז הָיָה כְבַד־פֶּה וּכְבַד לָשוֹן. וַיִרְאוּ הַמֶלֶךְ וְהַשָׂרִים אֶת הַדָבָר הַזֶה וַיאֹמֵרוּ: לֹא בְחָכְמָה עָשָׂה הַנַעַר אֶת אֲשֶר עָשָׂה וְאֵין לוֹ מִשְפַּט מָוֶת. וַיוֹסֶף מֹשֶה לִהְיוֹת בְּבֵית פַּרְעֹה וַיֶאֱהָבוּהוּ מְאֹד הַמֶלֶךְ וּבִתְיָה בִּתּוֹ וְגַם כָּל הַשָׂרִים וְכָל רוֹאָיו.

וַיְהִי כִּרְאוֹת פַּרְעֹה כִּי הוּפְרָה גַם עֲצַת בִּלְעָם בִּדְבַר יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם מוֹסִיפִים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת וַיַכְבֵּד אֶת עֻלוֹ עֲלֵיהֶם וַיְעַנֵם בְּסִבְלוֹתֵיהֶם דְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְהָיָה הָעִבְרִי אֲשֶר יִגְרַע מֵעֲבוֹדָתוֹ בְּבִנְיַן הַמִבְצָרִים וְהַמִגְדָלִים וְלָקְחוּ אֶת בְּנוֹ הַקָטָן בִּמְקוֹם מַתְכֹּנֶת הַלְבֵנִים וְשָׂמוּ אוֹתוֹ וְטָחוּהוּ בְקִיר הַחוֹמָה; כָּכָה יַעֲשׂוּ הַמִצְרִים לָעִבְרִים כָּל הַיָמִים, וְיֵצֶר מְאֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי מִיָמִים וַיִגְדַל מֹשֶה וַיִוָדַע לוֹ מְקוֹר מַחְצַבְתּוֹ, וַיֵצֵא יוֹם־יוֹם מֵחֲצָר פַּרְעֹה וַיֵלֶךְ אֶל אֶחָיו וַיַרְא בְּסִבְלוֹתָם וַיִשְאָלֵם: מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹאת לָכֶם? – וַיַגִידוּ לוֹ אֶת כָּל הַקוֹרוֹת אוֹתָם וְאוֹתוֹ וְאֶת אֲשֶר יָעַץ עָלָיו בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקוֹסֵם. וַיִשְמַע מֹשֶה אֶת מִשְפַּט בִּלְעָם וַיִחַר אַפּוֹ בוֹ וַיאֹמֶר לְהִתְנַקֵם בּוֹ. וַיִירָא בִלְעָם מִפְּנֵי מֹשֶה וַיִבְרַח מִמִצְרַיִם הוּא וּשְנֵי בָנָיו וַיֵלְכוּ וַיָבֹאוּ אֶל קִיקָנוֹס מֶלֶךְ כּוּש.