אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ שֶׁהִזְכִּיר לִי כְּהַיּוֹם
הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי מֵאֶרֶץ הַחֲלוֹם.
אֶפְשָׁר אוּלַי הַקּוֹל הוּא, שֶׁבְּאָזְנִי עָלָה –
צִלְצוּל צָלוּל רָחוֹק שֶׁל זוֹג בְּמִזְחָלָה.
וְהוּא הוּא שֶׁהִזְכִּיר לִי כָּךְ בָּרוּר הַיּוֹם
אֶת אֶרֶץ פִּלְאוֹתַי, אֶת אֶרֶץ הַחֲלוֹם.
הַבַּיִת וְהַחֶדֶר, כָּל רָהִיט לְחוּד,
הַכֹּל נִיצוֹצִיּוֹת־מִקְסָם צְחֹרוֹת קָשׁוּט,
הַדֶּלֶת מְסֻגֶּרֶת בְּוָוֵי בַּרְזֶל,
לִפְנֵי הַפֶּתַח עַל מִשְׁמָר עוֹמֵד פְּרוֹזְדוֹר אָפֵל.
אַבָּא כְּבָר מִזְּמַן סָתַם הָאֲרֻבָּה בְּנַחַת,
אַךְ בַּחוּץ בּוֹכֶה וּלְהִכָּנֵס רוֹצֶה הַפַּחַד.
כְּמוֹ סִירָה שׂוֹחֶה בַּהֶבֶל כָּל הַחֶדֶר,
הָרוּחַ עֲיֵפָה רוֹצָה לַחְדֹּר בְּעַד כָּל סֶדֶק.
אוּלָם הַדֶּלֶת נְעוּלָה כְּבָר וְהַתְּרִיס מוּגָף הוּא,
עַל הַשֻּׁלְחָן עוֹד בַּמֵּחַם הָרְצָפִים יְהַבְהָבוּ,
וּבַחַלּוֹן פּוֹרֵחַ לוֹ הַכְּפוֹר. בָּרָקִיעַ הַמּוֹלָד –
דָּמוֹ שֶׁל שׁוֹר אֲשֶׁר יוֹסֵף הַשּׁוֹ"ב שָׁחַט.
אָבִי שׁוֹתֵק עִם הַתַּנּוּר, אִמִּי קוֹבְלָה לֵאמֹר:
שִׁלַּחְנוּ הַבָּנִים הַרְחֵק, אֶל מְדִינַת נְיוּ־יוֹרְק.
הָעֶרֶב – מִזְחָלָה, שִׁשָּׁה זוּגוֹת רְתוּמָה,
הוּא שׁוּב חָלַף בַּחֲלוֹמִי כְּמוֹ מַרְאָה קְסוּמָה.
…הִנֵּה הוּא בָּא, אָחִי, בָּא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת,
וּמַתָּנָה הוּא לִי הֵבִיא – עוּגַת סֻכָּר צְחַרְחֶרֶת.
מִנְּיוּ־יוֹרְק הוּא הִפְלִיג, מֵאֶרֶץ גְּדוֹלָה,
וּבָא לָעֲיָרָה, לְאִמָּא הַחוֹלָה.
הַחֶדֶר כְּבָר מָלֵא, בְּרַעַשׁ דּוֹחֲקִים,
שְׁכֵנִים וְגַם שְׁכֵנוֹת בּוֹכִים וְצוֹחֲקִים:
– בָּרוּךְ הַבָּא לָךְ, הֶנְיָה, מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה!
אַךְ אִמָּא כְּבָר מַבֶּטֶת בְּעַיִן זְגוּגָה.
מְנוֹרַת הַנֵפְט בְּכָל כֹּחָהּ הַדַּל הֵאִירָה,
אַךְ אִמָּא בּוֹ הִבִּיטָה, הִבִּיטָה – לֹא הִכִּירָה.
אִמָּא – הִתְחַנֵּן הָאָח וְדִמְעוֹתָיו נִגָּרוּ –
רַגְלַי שֶׁלִּי אֶל מִטָּתֵךְ מִמֶּרְחַקִּים נִגְרָרוּ.
הַרְבֶּה רָאִיתִי שָׁם, גַּם בָּרָקוֹת גַם יַהֲלֻמִּים,
אֲבָל נִדְחֹף נִדְחַפְתִּי אֶל עֲיֶרֶת הָעֲלוּמִים.
אִמִּי אֵינָהּ דּוֹבֶרֶת, עֵינָהּ צוֹפָה עִוֶּרֶת.
– אֲבוֹי לָאֵם שֶׁאֶת יַלְדָּהּ אֵינָהּ מַכֶּרֶת…
מִי זֶה הֶעִירָנִי? וַדַּאי מִשְׁנָת צָעַקְתִּי –
הַחֲלוֹם לֵיצָן הוּא, שִׁטָּה בִּי וְלָעַג לִי.
בַּחֶדֶר שֶׁקֶט הָס, וְהַמֵּחַם כָּבוּי מִכְּבָר,
אִמִּי נוֹשֶׁמֶת מִשְּׁנָתָהּ, כְּמִי שֶׁמְּעַשֵּׁן סִיגָר.
אָבִי בְּכַוָּנָה רַבָּה אֶת הַשָּׁעוֹן הוּא מְכוֹנֵן,
בּוֹדֵק אֶת הַמַּנְעוּל, לִשְׁכַּב הוּא מִתְכּוֹנֵן.
אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ שֶׁהִזְכִּיר לִי כְּהַיּוֹם
הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי מֵאֶרֶץ הַחֲלוֹם.
יָרֵחַ בַּמָּרוֹם – מַחְתָּה אֲשֶׁר לֻבְּנָה בָּאֵשׁ –
שׁוֹפֵךְ עָלַי שֵׁנִית רִמְצוֹ אָפֹר וּמְלַחֵשׁ.
סָתוּם הַדֶּרֶךְ וְשָׂרוּף הַבַּיִת שֶׁנִּזְכַּרְתִּי,
מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם רַק אֲנִי בִּלְבַד נִשְׁאַרְתִּי.
הַשֶּׁלֶג לִי חִדֵּשׁ מַרְאוֹת בְּזִכְרוֹנִי הִבְהִיקוּ,
שַׁלְגִּי שֶׁלִּי מִשְּׁנוֹת יַלְדוּת שֶׁלְּעוֹלָם הִרְחִיקוּ.