בְּקֹשִׁי אֶזְכְּרֵךְ, הַכֹּל כְּמוֹ מִבַּעַד
לְמַמַּשׁ־חַיַּי אֲשֶׁר מִזְּמַן נָמוֹג.
הָרוּחַ שְׂעָרֵךְ שָׁחֹר הָיְתָה פּוֹרַעַת
עֵת טִיַּלְנוּ יַחַד בְּבֻסְתָּן יָרֹק.
וְאַתְּ צָחַקְתְּ, צָחַקְתְּ, הָיִית רַק מְפַטְפֶּטֶת,
וְאָמַרְתְּ: הֵן שֶׁקֶר הוּא כָּל זֶה וָשָׁוְא.
אַחַר, בְּעֵת הָיְתָה הָאַפְלוּלִית יוֹרֶדֶת –
שָׁם הֶעְפַּלְנוּ עַל גִּבְעָה רָמָה יַחְדָּו,
וְאַתְּ רָמַזְתְּ בַּיָּד אֶל מוּל הָעֵמֶק מַטָּה
(מֵעָלֵינוּ סַהַר אוֹר כַּדָּם שָׁפַךְ):
שָׁם־שָׁם אוֹתִי יָדוֹ שֶׁל הַשָׁכֵן שָׁחָטָה,
שָׁמָּה לְפָנִים הוּא אֶת יַלְדִּי רָצַח.
פִּתְאֹם וְאַתְּ רָעַדְתְּ: וּבֶאֱמֶת זֶה פֶּלֶא,
אֵיךְ אֲנִי אִתְּךָ הוֹלֶכֶת כָּאן פָּשׁוּט,
הֵן הָרוֹצֵחַ אָז נִתְּחַנִי חֵלֶק־חֵלֶק,
אֶת הָרֹאשׁ לְחוּד וְאֶת הַגּוּף לְחוּד.
וְחֹרֶף בָּעוֹלָם. וְשֶׁלֶג צַח כְּפֶלֶא
בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם יוֹרֵד דַּקִּיק כִּגְרִיס.
וּמַה מּוּזָר: אֲנִי, שֶׁמַּתִּי, מְטַיֶּלֶת
כָּאן אִתְּךָ, לוֹ לָרוֹצֵחַ לְהַכְעִיס.
בְּקֹשִׁי אֶזְכְּרֵךְ. הַכֹּל כְּמוֹ מִבַּעַד
לְמַמָּשׁ נָמוֹג, אָבִיב יָרֹק חָלַף.
חָלַף־עָבַר זְמַן רָב, שָׁנָה שָׁנָה כָּל צַעַד,
וְהִנֵּה מָצָאנוּ זֶה אֶת זוֹ עַכְשָׁו…