פָּנַיִךְ חֵן, פָּנַיִךְ תֹּם –

רְאִיתִים זֶה לֹא־כְבָר בַּחֲלוֹם.

וּמַרְאֵךְ מַרְאֵה־כְרוּבִים לוֹ, –

אַךְ חִוֵּר כֹּה וְכוֹאֵב כֹּה.

עוֹד שָׁנִי חֵן לְפִיךְ הַקָּט,

הַמָּוֶת נוֹשְׁקוֹ עוֹד מְעָט.

בְּעוֹד רֶגַע יִדְעַךְ אוֹר שְׁמֵי־רֹם,

הַפּוֹרֵץ מֵעֵינַיִךְ תֹּם.